שמחות - נישואין


שמחות - נישואין / מאיר אביטן 


פז: שבע ברכות  גם לא בבית חתנים 

בשבע ברכות שנערכו לכבוד חתונתי והתקיימו  לא בבית החתן ברך אבי את שבע הברכות .

מובא בילקוט יוסף "ואין מברכין שבע ברכות אלא כשיהיו ג' תנאים הנזכרים : סעודה שעושים בבית החתן עצמו, כשים שם עשרה אנשים, ושתי פנים חדשות , אבל שלא בבית חתנים אין לברך אלא ברכת אשר ברא "

וכך פסק הרב שלום משאש  שמ"ש ומגן חלק רביעי סימן פ"ד "לקיים מנהגינו בעיר מקנאס דאפילו הוזמנו למקום אחר מברכין ז' ברכות והוא מיוסד ע"פ דברי מר"ן ...דיש לברך ברכת חתנים בכל מקום .

 

פחשבע ברכות על כוס אחת 

בשבע ברכות שנערכו לכבוד חתונתי ברך אבי את שבע הברכות על כוס אחת .

מובא בילקוט יוסף "כשעורכים סעודה בבית החתן ומברכים שבע  ברכות לוקחים ב' כוסות אחת לברכת המזון ואחת לשבע ברכות ..."

ובניגוד כתב הרב שלום משאש שמ"ש ומגן ד' סימן פ"ז  והנה המנהג שלנו במרוקו לעשות רק כוס אחד ומברכין עליו כל השבע ברכות ...ולענ"ד אני

אומר שמי שנוהג כדעת מר"ן וכמנהג שלו כמו מרוקו ועוד.."


פט: שבועה בנוסח הכתובה 

בכתובות אשר נמצאו בין כתביו ומעשי ידיו נמצאו כתובה בלא  לשון השבועה וכן כתובה עם הלשון "ובשבועה"

ועוד חזון למועד לבירור נוסחי הכתובה אולם ידועה המחלוקת בענין האם נהגו תושבי מרוקו להישבע על הכתובה, תושבי העיירות קזבלנקא, מוגודור פאס ומראקש ועוד נהגו לא להישבע על הכתובה , ויש מקומות שנהגו להישבע . בשנת תקנ"ט (1799) בוטלה השבועה ע"י המלאך רפאל בירדוגו ועוד רבנים משום שהיא כמעט שבועת שוא וקיימו רק קניין סודר לעומת תושבי מכנאס ושאר הערים שהיו ברובם  מיוצאי המגורשים במרוקו כתבו את נוסח השבועה . ובעז"ה עוד חזון למועד לבירור לשון וניסוחם של הכתובות אשר נכתבו על ידיו .




 

 




 




צ: דרך אזכרת השם "אלהים" 

דרך לשונו של אבי הייתה להשתמש בלשון השמות ככתבם ולא בשינויים כגון היה אומר "אלוהים" ולא "אלוקים" למעט שם יהו"ה שהיו אומרים "יוד קי ואו קי"

חלופת מכתבים מדהימה בין הרב שלום משאש זצ"ל לבין הרב משה מלכה זצ"ל רב הספרדי בפתח תקווה וחלק מדבריו בפנייתו לרב שלום משאש זצ"ל

"חדשים מקרוב באו, בחורי הישיבות וסתם בני אדם, הנהיגו לבטא את השמות א-ל וא-לוהים בקו"ף במקום הה"א, כך שלא יזכירו את שם שמיים לבטלה, ולהיות, שלעניות דעתי, דבר זה כמו זר נחשב להקל בכבודו של מקום חלילה, ולבטא את שמו ביטוי לא הגון כזה, ולהיות שבמקום חלול השם אין חולקין כבוד לרב, לכן הוכרחתי לבוא לפני מעלת כבוד תורתו בשאלתי זאת, והנני מציע לפני מעלתו מה שנראה לי בזה, והוא בשכלו הזך ידון עליה לחיוב או לשלילה... , ואמנם הדבר פשוט וברור שלא אמרו חז"ל אלא במזכירו לבטלה ככה סתם בלי שום חיוב ובלי סיבה, אבל אם מזכיר את השם דרך קריאה בתורה או דרך שבח והודאה, בקשה ותחנונים, ודאי שזה מותר, ולא עוד אלא שהוא עושה מצווה גדולה, והלוואי שיהיה אדם מהלל ומשבח כל היום ליוצר נשמתו, וכן תקנו לנו חז"ל אנשי כנסת הגדולה שירות ותשבחות בתפילה." הרב שלום משאש משיב לרב משה מלכה והוא משיב  לו על זה הלשון :

 "... וזו הלכה העלה, על כל ברכה ותהילה,

בדרך קריאה ותפילה, שירה ושבחה כלולה,

אין כל חשש חלילה, להזכיר אל נורא עלילה,

ואין זה כלל לבטלה, אלא תפארת וגדולה, למלך הכבוד והממשלה,

וכל הפונה מזו המסילה, העולה למעלה,

להחליף הא' המעולה, בקו"ף הקלה,

יגע לריק וילד לבהלה,

כי כל חכמה זולה, וכל עצה טפלה, כלפי כבוד מעלה,

וכל שינוי או כינוי תפילה, יש בו משום מעילה,

והנני אסיר תודתו, על אשר הואיל ברוב ענוותנותו,

לכבדני בתשובתו, יואיל אלוה וירים מעלתו,

ולהאריך ימיו על ממלכתו, הוא ובניו ובני ביתו אמן כן יהי רצון.  


עיין קישור למאמר בנושא זה :