מועדים - סוכות


מועדים - סוכות / מאיר אביטן 


ס: הסוכה ודפנות הסוכה  

בניית הסוכה היתה מהחביבות עליו, והיה קובע משכנו הן באכילה ואפילו  שתית מים בסוכה ושינה במהלך שבעת ימים. היה במו ידיו יוצא עם בני המשפחה לחתוך עצים לסוכה , עומד על המשמרת שהסוכה תוקם להלכה ועד ערוב ימיו היה יורד  לבנות בידיו . אחד מן הדגשים בהם הקפיד מו"ר אבי הן ענין הדפנות ולא היה מסתפק ביריעות הסדין והיה מקפיד להביא מחנות המכולת קרטונים גדולים ומקפיד להעמידם כדופן יציבה בכל שלושת הדפנות . בסיום היה נוהג להציב ארבעה "קנה סוף"  גבוהים ובולטים במיוחד בארבע פינות הסוכה ונקראו "עדים"   .

וכך כותב הרב עובדיה יוסף: " ונכון שכל אחד יעסוק בעשיית הסוכה ואם קשה לו בעצמו, ישתדל בעשיית חלק ממנהובפרט בסכך" .

וכן בהמשך ... " הדפנות שהם כותלי הסוכה ומחיצותיה אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח למעט סדינים וכדו' שאינם כשרים לדפנות שהרי הרוח מצויה מנדנדת אותם, וכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח מצויה, אפילו הולכת פחות משלושה טפחים, אינה מחיצה ...ויש להזהיר לעושים מחיצות הסוכה מסדינים או מיריעות ..."

סא:אתרוגי מרוקו 

היה משתדל להשיג אתרוג ממרוקו וכשלא עלה בידו השתדל להשיג אתרוג תימני .

מרן הרב שלום משאש כתב בשמ"ש ומגן ד עמ' נא " וב"ה אתרוגי מרוקו ידועים בכשרותם והם מוחזקים בלתי מורכבים ויכולים לברך עליהם בלי פקפוק ומיום שיצאתי ממרוקו זה כ"ד שנה איני מברך בסוכות אלא עליהם..."  .

סב: קישוט הלולב

היה מבקש ממני לאגוד את ארבעת המינים ולייפהו בסרטים .

ואכן לולביהן של אנשי מרוקו היו מעוטרין בצבעונין ובראש הלולה היו עושין כמין עטרה וכתר בבחינת "זה אלי ואנווהו" .

הגמרא במסכת סוכה לז ע"א  "אמר רבי מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב (בחוטי זהב ) אמרו לו משם ראיה ? במינו היו אוגדין אותו (בתחילה היו אוגדים את הלולב במינו מתחת לגימוניות של זהב כדי לקיים מצוות אגד ורק לאחר מכן היו קושרים מעליו גימוניות של זהב .

אמר להו רבא ..."כי גדליתו הושענא גבי ריש גלותא שיירי בי בית יד , כי היכי דלא תיהוי חציצה "(כאשר אתם אוגדים את לולבו של ראש הגלותא שיירו לו בית יד מלמטה , דהיינו שהחלק התחתון של הלולב יבלוט למטה מתחת לאגד כדי שלא יאחז את הלולב באגד אלא בן עצמו

ורבא אמר " כל דבר לנאותו אינו חוצץ " (כל דבר הבא לנאות את האגודה אינו נחשב כחציצה , לפי שכל הבא לייפות את הלולב נעשה טפל ללולב .

עיין מאמר מורחב  במקור ראשון ובאתר - עטרות לולבים

 

 

 

סג: הושענות בשבת 

זכורני בבית הכנסת בו התפללו מו"ר אבי ורבי חיים שושנה זצ"ל לומר הושענות לשבת אך לא הקיפו את התיבה .

מרן הרב עובדיה יוסף פסק מאחר ואין לולב ניטל בשבת יש להורות שלא לומר הושענות לשבת "

במרן שולחן ערוך או"ח תר"ס , ג  פסק " יש מי שאומר שאין לומר הושענות בשבת, ולא נהגו כן " ואכן משתמע שזאת דעת מרן וכן נהגו חכמי מרוקו אולם , אין חהקיף את הבמה מחשש דגמרא שמא ילכו להביא לולבים מהבית ויטלטלו ברה"ר אלא אומרים אותם בעת פתיחת ההיכל מול הארון בלא תנועה .

סד: הקפות ללא לולב 

נהגו בבית הכנסת להקיף את הבמה גם אלה שלא היו להם לולבים ולא ראיתי שמו"ר אבי או החכם רבי חיים שושנה זצ"ל מיחו בידיהם .

מרן הרב עובדיה יוסף פסק "מי שאין לו לולב לא יקיף " לעומת דבריו של מרן שולחן ערוך שכתב "נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב "