מועדים - סדר ראש השנה


מנהגים  ראש השנה  / מאיר אביטן

נ: סדר ראש השנה 

מו"ר אבי נהג לקיים את הסדר לפני הנטילה אחר הקידוש  למרות שהיו מנהגים לקיים מנהג זה לאחר נטילת ידיים. כמו כן הפרי הראשון שנאכל היה תמר ובירך עליו שהחיינו  ולמחרת נאכל הרימון עם ברכת שהחיינו  .

הרב עובדיה יוסף ממליץ לקיים לאחר נטילת ידיים אבל "יש נוהגים בכל זה לפני נטילת ידיים לאחר הקידוש מייד " נזהרנו לא  לאכול מעל כזית .

היו מנהגים להתחיל בתפוח אולם אבי התחיל עם התמר משום סדר הברכות ודיני קדימה .

נא: אמירת הפיוטים בשחרית

מנהג לימים ראשונים היה לומר את הפיוטים במקומם הראוי הן לפני ברוך שאמר ולפני ישתבח, אמירת פיוטים אלו הייתה מוסיפה הוד וחרדת קודש .

מנהג זה כך נהגו גם רבי חיים שושנה זצ"ל , אולם זכורני כשנתיים לערך  לפני מותו של רבי חיים שושנה ולאור הפסיקה של הרב עובדיה יוסף,  הנהיגו לעשות את הפיוטים לאחר החזרה.

פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בענין גרמה להרבה מיוצאי מרוקו לנהוג עפ"י פסיקה זו, גם מרן רבי חיים שושנה גדולתו ועוצמתו חזר בו  ונהג לאור  פסיקתו של הרב עובדיה יוסף התבטלותם של חכמי מרוקו . אולם בדורנו קם מוהר"ר שלום משאש זצ"ל  ועמד לנגד פסיקתו של הרב עובדיה וכך פסק  "אם כל הקהל או רובו הוא מרוקאי, צריך להישאר במנהג מרוקו שהוא משובח ומפואר, לומר כל דבר במקומו דאז יש רגש וחרדה הרבה ומעורר הלבבות . לא כן אחר התפילה , אנשים יודעים שכבר גמרו את חובת התפילה ואלו רק דברי טפל בעלמא ואינו צריך, ולא יבוא לכווין בזה כלל" (שמ"ש ומגן ח"א סימן מא') . על משמרת זו ממשיך הרב משאש זצ"ל בכל פסקיו לשמור על מסורת אבותינו .

יש לציין שכבר גדולי עולם תמכו באמירת פיוטים במקומם לא רק בין ברוך שאמר לישתבח, אלא אפילו בתוך היוצר וכן פסק הרב עובדיה יוסף בספרו יחווה דעת (חלק בסימן מב) בענין המשנה מנהגיו "המשנה מנהג ראשונים שנהגו לומר פיוטים וקרוב"ץ הוא עובר על לא תשיג גבול עולם אשר גבלו ראשונים ונענש עונש מיתה ח"ו ..."

נב: תקיעת שופר 

נהגו בבית הכנסת בו התפללתי  שבעל התוקע (רבי חיים שושנה זצ"ל) היה  עולה לתורה לחמישי ובערוב ימיו של רבי חיים שושנה זצ"ל המשכתי בתקיעות השופר במקום שפסק.

כמו כן הנהיג לא לתקוע את תקיעות מוסף בלחש אלא שלושים תקיעות דמיושב, שלושים תקיעות בחזרת הש"צ מוסף ועוד שלושים קולות לאחר סיום חזרת ש"צ של מוסף ועוד עשר קולות לפני עלינו לשבח , בזמן הברכות הציבור ישב.

נג: תקיעת שופר אמירת ב"ה וברוך שמו  

נהגו הציבור לענות ב"ה וב"ש בניגוד למה שכתב בילקוט יוסף  "וכששומעים הברכות (תקיעת שופר) לא יענו אחריו ברוך הוא וברוך שמו רק אמן" ועיינו בעניין בהרחבה  בסימן  יח'.

נד: תשליך ביום ראשון של ר"ה כשחל בשבת  

זכורני ההליכה  אל ברז החצר כשבראש החבורה רבי חים שושנה . וכך הנהיג רבי חיים שושנה זצ"ל וכן אבי לקיים את התשליך ביום הראשון למרות שחל בשבת .

הרב עובדיה יוסף פסק בענין " וכשחל ראש השנה להיות בשבת, אם אמירת סדר תשליך  מתקיימת מחוץ לשטח גבולות העירוב יש למנוע אמירתו ...אבל אם התשליך נעשה בתוך שטח העירוב יכולים לאומרו בשבת ". אכן רבים מיוצאי צפון אפריקה נהגו לעשות תשליך בשבת גם ללא חשש .

נה: המלך המשפט 

איני יודע את מנהג אבי בוודאות אך ההלכה הייתה  ידועה שאם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט " ולא "המלך המשפט" אינו חוזר .

הרב עובדיה יוסף פסק בענין " ואם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט, אם נזכר בתוך כדי דיבור וחתם מיד המלך המשפט , יצא . ואם נזכר לאחר כדי דיבור, או שנזכר לאחר שהתחיל בברכת למינים או לאחר כמה ברכות חוזר לברכת השיבה " לשיטתו לא אמרינן  בתפילת י"ח "ספק ברכות להקל"

כן פסק הרב מרדכי אליהו בענין " שאם טעה וחתם כרגיל ולא תיקן תוך כדי דיבור אינו חוזר .

 

נו: התפילה על הפרנסה 

בעת הזאת ראיתי שמי שקורא את התפילה על הפרנסה הוא הקונה, אולם מנהג בית כנסת אבי היה שתפילה זו מסורה לגדול שבחבורה והוא אומרה בכוונה ובסודות נשגבים  .