סוכות



חומרים להורדה ולעיון 


מימי אנשי ירושלים של בית שני ועד קהילות מרוקו, נהגו יהודים לפאר את לולביהם במיני קישוטים ועיטורים, על גלגולו של מנהג קדמונים ועל המהדרין את מצוותם.

הצורך במנייני צהר ובמיזמים חברתיים דומים מעיד על קלקול עמוק בחברה הדתית־לאומיתשבמקום להתערב בכלל ישראל מתכנסת בשכונות נפרדות וסגורותדרוש חשבון נפש 

מנהג העדים של יהודי מרוקו מבטא את אופיה החברתי של הסוכה שאליה כל אחד  מוזמן להיכנס, למרבה הצער , דרכו של הציבור  הדתי הפוכה  מכך, כשהוא הולך ומתנתק מהציבור הרחב ובכלל ומזה המסורתי בפרט. 


מועדים - סוכות- מנהגי קהילת מרוקו  / מאיר אביטן 


ס: הסוכה ודפנות הסוכה  

בניית הסוכה היתה מהחביבות עליו, והיה קובע משכנו הן באכילה ואפילו  שתית מים בסוכה ושינה במהלך שבעת ימים. היה במו ידיו יוצא עם בני המשפחה לחתוך עצים לסוכה , עומד על המשמרת שהסוכה תוקם להלכה ועד ערוב ימיו היה יורד  לבנות בידיו . אחד מן הדגשים בהם הקפיד מו"ר אבי הן ענין הדפנות ולא היה מסתפק ביריעות הסדין והיה מקפיד להביא מחנות המכולת קרטונים גדולים ומקפיד להעמידם כדופן יציבה בכל שלושת הדפנות . בסיום היה נוהג להציב ארבעה "קנה סוף"  גבוהים ובולטים במיוחד בארבע פינות הסוכה ונקראו "עדים"   .

וכך כותב הרב עובדיה יוסף: " ונכון שכל אחד יעסוק בעשיית הסוכה ואם קשה לו בעצמו, ישתדל בעשיית חלק ממנה ובפרט בסכך" .

וכן בהמשך ... " הדפנות שהם כותלי הסוכה ומחיצותיה אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח למעט סדינים וכדו' שאינם כשרים לדפנות שהרי הרוח מצויה מנדנדת אותם, וכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח מצויה, אפילו הולכת פחות משלושה טפחים, אינה מחיצה ...ויש להזהיר לעושים מחיצות הסוכה מסדינים או מיריעות ..."

סא: אתרוגי מרוקו 

היה משתדל להשיג אתרוג ממרוקו וכשלא עלה בידו השתדל להשיג אתרוג תימני .

מרן הרב שלום משאש כתב בשמ"ש ומגן ד עמ' נא " וב"ה אתרוגי מרוקו ידועים בכשרותם והם מוחזקים בלתי מורכבים ויכולים לברך עליהם בלי פקפוק ומיום שיצאתי ממרוקו זה כ"ד שנה איני מברך בסוכות אלא עליהם..."  .



סב: הושענות בשבת 

זכורני בבית הכנסת בו התפללו מו"ר אבי ורבי חיים שושנה זצ"ל לומר הושענות לשבת אך לא הקיפו את התיבה .

מרן הרב עובדיה יוסף פסק מאחר ואין לולב ניטל בשבת יש להורות שלא לומר הושענות לשבת "

במרן שולחן ערוך או"ח תר"ס , ג  פסק " יש מי שאומר שאין לומר הושענות בשבת, ולא נהגו כן " ואכן משתמע שזאת דעת מרן וכן נהגו חכמי מרוקו אולם , אין חהקיף את הבמה מחשש דגמרא שמא ילכו להביא לולבים מהבית ויטלטלו ברה"ר אלא אומרים אותם בעת פתיחת ההיכל מול הארון בלא תנועה .

סג: הקפות ללא לולב 

נהגו בבית הכנסת להקיף את הבמה גם אלה שלא היו להם לולבים ולא ראיתי שמו"ר אבי או החכם רבי חיים שושנה זצ"ל מיחו בידיהם של המקיפים את הבמה .

מרן הרב עובדיה יוסף פסק "מי שאין לו לולב לא יקיף " לעומת דבריו של מרן שולחן ערוך שכתב "נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב "