מועדים - תשעה באב


מועדים - תשעה באב / מאיר אביטן 


פ: ניגון ההפטרות בג' דפורענותא 

מו"ר אבי וכן אנשי קהילתו נהגו  לנגן ג' ההפטרות דפורענותא בלחן "איכה ישבה" . 

מובא בילקוט יוסף "בשבתות שבימי בין המצרים שיש להתפלל בעימה ..."

אולם הרב שלום משאש פסק (שמ"ש ומגן סימן עז) "גם אצלינו נהגו לנגן ג' ההפטרות דפורענותא בתמרור הידוע "


פא: תספורת בשבוע שחל בו תשעה באב 

מו"ר אבי היה אומר שמנהגם לא להסתפר מר"ח אב ואף היו מחמירים מיז' בתמוז ואילך   . 

מובא בילקוט יוסף "אסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב"

אולם הרב שלום משאש (שמ"ש ומגן חלק ג' סימן נד) כתב: "אמנם היה ראוי להוסיף שהמנהג שלא להסתפר מר"ח אב וכמעט כל העולם נוהגים כך, ובמרורו החמירו שלא להסתפר מיז' בתמוז ואילך, וכן אני נוהג אחריהם, אמנם פשוטי העם כולם נזהרו מלהסתפר מר"ח אב

 

 פב: צער וקינה ביום חורבן הבית 

מו"ר אבי היה מקונן ואבל על חורבן הבית ובליל תשעה באב היה ממעט בדיבורו וניכר על פניו בצער חורבן הבית.

הייתי עד לתפילתם וקינותיהם של מו"ר אבי וכן רבי חיים שושנה זצ"ל  שהיו בוכים ממש ובשעת אמירת מנין השנים לחורבן הבית הייתה נשמעת קול הבכייה שלהם והמעמד השאיר רושם עז על כל המתפללים . 

היה ישן בליל תשעה באב על הארץ , היה מקפיד כל שנה לעלות לכותל המערבי בתשעה באב והיה מתפלל שם מנחה. 


פג: הנחת תפילין 

מו"ר אבי וכן אנשי קהילתו נהגו  לא להניח תפילין בשחרית של תשעה באב(וגם בצנעא) והיו מניחים במנחה.

וכן בשאר תעניות ציבור היו מניחים גם במנחה . 

מובא בילקוט יוסף "מנהג ירושלים להתפלל שחרית בתשעה באב עם הציבור בטלית ותפילין כמנהגם בכל הימים, ואלו הרוצים לנהוג כן ולהחזיר עטרה ליושנה יפה עושים .

ובמקום שנהגו כדברי מרן השולחן ערוך (שאין מניחים בשחרית) ימשיכו במנהגם להניח במנחה ואל ישנו מפני המחלוקת ".

אולם  הרב שלום משאש פסק  (שמ"ש ומגן ח"ב סימן ו ) "מנהג העולם שלא להניח ציצית ותפילין ביום תשעה באב בבוקר, רק במנחה לובשים אותם ...ומנהג ישראל תורה ללבוש ביום זה אפר תחת פאר...ולפי קוצר דעתי איני רואה כאן שום חזרת עטרה ליושנה ואיזה יופי הם עושים בזה לבטל מנהג אבותינו ... " וכן ממשיך הרב שלום משאש (חלק ד'  סימן ע) העוסק באלו המניחים תפילין בצנעא בבתיהם בשחרית בתשעה באב  וכותב: " וכתבתי דדוקא מי שהוא מקובל ורשאי ללבוש אותם בשחרית בביתו לקרות בהם ק"ש.. ויסודו מימות הרמב"ם והראב"ד שהעידו שמעולם לא לבשו תפילין ביום תשעה באב וזה נמשך והולך עד ימי מרן ז"ל  ...ולכן מי שאינו מקובל אסור לו לצאת ממנהג  העולם ועובר משום אל תטוש תורת אמך, ומי שטעה ועשה כמקובלים, חובתו לחזור מטעותו ויחזור למנהגו הראשון שהוא מנהג העולם ."


פד: שירת האזינו 

מו"ר אבי וכן אנשי קהילתו נהגו  לא לומר "אז ישיר" בשחרית תשעה באב ואמרו שירת האזינו ". 

מובא בילקוט יוסף "ויש נוהגים לומר שירת האזינו במקום שירת הים, וכבר נזכר מנהג זה בראשונים, אבל אנו נוהגים כהרמ"א בדרכי משה לומר שירת הים " כאן פסק הרב עובדיה יוסף כדעת הרמ"א ואנו יש לנו להחזיק במנהג אבותינו .

 

פה: אמירת "נחם" במנחה של תשעה באב 

כך נהג לומר "נחם" רק במנחה של תשעה באב ולא בשאר התפילות .

מובא בילקוט יוסף "ובערבית ליל תשעה אומר היחיד תפילת "נחם" בברכת בונה ירושלים וכן מנהג ירושלים לומר נחם בכל התפילות ואחינו האשכנזים נהגו שלא לומר נחם אלא בתפילת המנחה בלבד ונהרא נהרה פשטיה "


פו: ברכת כהנים בתשעה באב 

לא נהגו לשאת כפיהם הכהנים בתשעה באב

מובא בילקוט יוסף "ובחזרה (תפילת מנחה) הכהנים נושאים כפיהם "

וכך פסק הרב שלום משאש "בענין מנחה דתענית ציבור בעוד היום גדול ..והאמת כדברי המחבר דאין לעשות נשיאות כפיים במנחה בתענית ציבור אלא אם לא תהיה סמוכה לשקיעה כנעילה וכן דעת כל הפוסקים וכן המנהג פשוט במארוקו ובכל העולם שאין אומרים נשיאות כפים בתענית בעוד היום גדול  וגם אין אומרים אלהינו ואלוהי אבותינו ודוקא לפני השקיעה נושאין כפיהם ".