מועדים - טו בשבט 

א: "סדר טו בשבט" 

מנהג בית אבא בכל שנה בט"ו בשבט לקיים "סדר טו בשבט" ברב הדר ובפירות מכל המינים והיה לומד מתוך הספר "פרי עץ הדר".

האר"י ותלמידיו שחיו בצפת חתרו בכל מעשיהם ומנהגיהם לקרב את עצמם לחיי הטבע של ארץ ישראל שמהם התרחק העם במשך שנות גלותו בתפוצות השונות. מתוך כוונה לסמל את השתתפות בני האדם בשמחת האילנות באכלם פירותיה של ארץ ישראל תקנו המקובלים מנהג לאכילת פירות ט"ו בשבט ואף ערכו סדר שלם לכבודו של ט"ו בשבט. מנהג זה התפשט בכל רחבי קהילות ישראל בגולה, והוא סמל נוסף לקשר ההדוק בין העם בגולה לבין ארץ ישראל. בספר "פרי עץ הדר" שהוא סדר ט"ו בשבט כותב בהקדמתו:

"מנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן"  .

ב: טוריה בידם ותורתם בפיהם 

הסדר  שהנהיג אבי עם מיטב פירות הארץ, האישה שהתפללה והגינה המעוטרת שליד בית הכנסת. זיכרונות מעולם יהודי שהיה נטוע בחיק הטבע

קישור למאמר מורחב:

ג: סדרי ט"ו בשבט להורדה והדפסה  

להורדת סדר טו בשבט:

• להורדת סדר ט"ו בשבט - תואם למסורת  המקורית - פרי עץ הדר

  •   מאיר אביטן - סדר טו בשבט- מסורת מקורית.pdf

• להורדת סדר ט"ו בשבט - שירים ספרדיים ומקורות נוספים 

  •   מאיר אביטן סדר טו בשבט - שירים ספרדיים.pdf

• להורדת סדר ט"ו בשבט עם  שירים ישראלים:

  •  סדר טוב בשבט - משולב שירים ישראלים.pdf

ד:  כל אחד היה מברך לעצמו ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה .

נהוג היה שבסדר כל אחד היה מברך לעצמו ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה   .

כן פסק הרב משאש בספרו שמ"ש ומגן  "...וכל אחד רוצה לברך לעצמו, שפיר העלה להלכה כדעת מר"ן דיכול כל אחד לברך לעצמו ואין בזה משום ברכה שאינה צריכה ...דמצוה בו יותר מבשלוחו ובזה כחנו לאלהינו כח גברא לקיים המצווה בעצמו ...והארכתי ליישב מה שסתר דברי הרה"ג הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א

ה: שבת שירה – שבת בשלח 

בבית הכנסת בשבת שירה וכן בשביעי של פסח נהגו לומר לפני אמירת שירת הים "אשירה כשירת משה"

פיוט ייחודי שנהגו יהודי קהילת מרוקו לשורר בשביעי של פסח- יום קריעת ים סוף, לפני שירת הים. הפיוט הוא פרק נבואי העוסק בחזון הגאולה והעת אשר יש לשמוע את שירת הנשים המובילות את עם ישראל לגאולה השלימה, 

לקריאת מאמר מורחב באתר : בזכות נשים נגאלו ממצרים/ משוררות הגאולה

אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מֹשֶׁה שִׁיר לֹא יִנָּשֶׁה

 אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת מִרְיָם  עַל שְׂפַת הַיָּם

 וַתָּשַׁר מִרְיָם אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יְהוֹשֻׁעַ בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ

 אָז יָשִׁיר יְהוֹשֻׁעַ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דְּבוֹרָה בְּהַר תְּבוֹרָה

 וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת חַנָּה עִם בַּעֲלָהּ אֶלְקָנָה

 וַתָּשַׁר חַנָּה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת דָּוִד מִזְמוֹרִים יַצְמִיד

 וַיְדַבֵּר דָּוִד אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ

 שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה

 אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל

 אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה

 אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל

כבר הרחבנו בענין אמירת פיוטים  בפסוקי דזמרא בעניין פיוטים לפני ברוך שאמר ויוצר סימן  נא. המחלוקת על על הפיוטים היא מחלוקת עתיקת יומין.

וכבר פסק גאון הדור הרב שלום משאש שחייבים לקיים את המנהג הקדמון של יוצאי צפון אפריקה ואין בזה עניין "הפסק" .