צילום מצבתו של רבי חיים שושנה זצ"ל



------------------------------------------

ביקשתי מידידי אלי ברקת ואלעד פורטל  לערוך ב'חכם היומי' וכן בויקפדיה על דמותו של רבי חיים שושנה זצ"ל  ולאור מה ששלחתי עשו את הערך על דמותו להלן הקישורים.



------------------------------------------

------------------------------------------

מאמר לזכרו - אברהם אמזלג - לצפייה בקובץ 

https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_30.9.pdf


------------------------------------------

מכתב לרב משאש

מכתב לרב משאש 

מכתב לרב משאש.pdf

------------------------------------------

מכתב הסכמה שכתב רבי חיים שושנה זצ"ל ממראכש גדול המדקדקים והפרשנים בשפה העברית במרוקו לתלמידו רבי אברהם חפותא ממראכש

מכתב מאת הרב חיים שושנה.doc


------------------------------------------

תמלול דבריו של רח"ש זצ"ל - תוכלו לעיין במאמר המורחב "ולבקש מבראשית - מאיר אביטן 

בתיעוד טלוויזיוני נדיר של רשות השידור  על שירת הבקשות  בבימויו של אדיר זיק ז"ל, נמצא קטע ווידאו קצר  בו מספר הרב חיים שושנה על שירת הבקשות וכך הוא אומר לבימאי:

תמלול דבריו של רח"ש זצ"ל - תוכלו לעיין במאמר המורחב "ולבקש מבראשית - מאיר אביטן 

בתיעוד טלוויזיוני נדיר של רשות השידור  על שירת הבקשות  בבימויו של אדיר זיק ז"ל, נמצא קטע ווידאו קצר  בו מספר הרב חיים שושנה על שירת הבקשות וכך הוא אומר לבימאי: 

"למעשה אין לך תפילה ותפילה הן בחול הן בשבת הן ביום טוב שאין בה בקשות, אפילו בערב שבת היו אלו שמקדימים לבית הכנסת לפני שבא הקהל ומבקשים אומרים "בקשות". תמיד יש בקשה, גם  במועדים, בנושאים של סוכה פסח שבועות, כל נושא ונושא. כל קהילה וקהילה יש לה ספר שירים משלה. זה היה באמת מרגש... והם באים ומתיישבים וכולם היו באים בעלי מלאכה, קצבים ירקנים, בעלי כסף, רבנים. כל הערבוביה הזאת כולה הייתה בבית הכנסת. בית הכנסת כפי שאני מבין מסמלת את האחדות של העם, מסמל את הדרגה השווה לכל האנשים, ארבע קירות של בית הכנסת אני ואתה שווים, אני והרב שווים אני והעשיר, כולם יש לנו אותה העמדה שכל ישראל יש להם בה חלק... וכולם עזרו וכולם ידעו לפזם לשורר איש וביתו כל אחד היה אומר את הבית שלו בשיר. הבקשות הן מפתח ללב שיישאר תמיד קשור עם ארץ ישראל, וכל יהודי ששמע את הבקשות או שראה את הבקשות או שבקש את הבקשות, היה  תמיד חולם מתי יעלה לארץ ישראל.  וככה היית רואה ממחטות על העיניים, אתה שומע קול ערב, דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. כשאתה באותה האווירה של חצות לילה, שיש כל כך דומיה בכל השכונה, ואתה שומע את הצלצול ואת השיר יוצאים מפי נעים, אתה מתרגש אתה בוכה, בוכה ממש."

------------------------------------------

קריאת מגילת אסתר מפי רבי חיים שושנה 


__________________________________________

המימונה - תיאור והסבר על מנהג המימונה מפי הרב חיים שושנה זצ"ל שודר 1978- 28 דקות

https://archive.kan.org.il/main/vod/movies/mimuna-movie-78/

חג המימונה במרוקו

תיאור החג מפיו של הרב חיים שושנה זצ"ל, צולם בשנת 1978- ארכיון הטלוויזיה.

כאן מופיעים רק דברי הרב חיים שושנה זצ"ל  מתוך הסרטון בקישור שלעיל

קטע בוידאו 2:28

שמחתי להזדמנות זו, כדי אולי להניח איזה רשמים מהחיים שלנו במרוקו  ביום שביעי של פסח, אצלנו ככה היה רגיל הבתים תמיד היו עם הרחבה זה חצר קוראים לזה חצר, מסביב לחצר יש 4 חדרים לא פחות לכל בית. אז ביום שביעי של פסח אחרי תפילת המנחה כל השכנות בעלות הבית - הגבירות שלנו מוציאם שטיחים לכל הקרקע הזה עם מזרונים מזרוני צמר כרים מקטיפה מכוסים וכן הלאה ושולחנות שולחנות מלאים כל טוב. אז בוודאי שהייתה תחרות בוודאי אתם מכירים את זה יפה מאוד שזו תחרות סביב נשים שזאת להוסיף עוד מה שיש לה משמנה ומסלתה שיש לה בבית ואז השולחן היה ערוך, ערוך וארוך מכל טוב מפירות יבשים מפירות העונה מיין מערק (זה ערק אנחנו קוראים מחייה למדנו לומר ערק) וכן הלאה ואז יושבים כל השכנים בצוותא, כמובן נשים לחוד וגברים לחוד אל תשכחו את זה כן!  אז היינו יושבים כולנו בשמחה, בשמחות על כל טיפה של יין ועל כל טיפה של ערק היו אומרים כל מיני בקשות וכל מיני תפילות וכל מיני לחיים וכן הלאה. והשמחה הולכת ומתרוממת ומגיעה עד ל...היו כולם כבר מבושמים יוצאים לערבית. וערבית גם כן אותו הדבר שירות ותשבחות וכל מיני לחנים כאלה מקובלים שהיו לכל  עונה ועונה ולכל מאורע ומאורע תמיד היו לנו שירים שהם מתאימים לעונה הזאת מאותה ערבית מסיימים את הערבית לוקחים הרב את השליח ציבור את הרב את הרב לוקחים אותו כולם כל בית כנסת ובית כנסת לוקחת את הרב שלה או על ספה או רגלי או ספה חיה. מה זאת אומר ספה חיה? (מדגים) 'תעשה כזה רבי יצחק תעשה כזה כזה  כזה תן לי תן לי את היד שלך ככה הינה מושב' ככה עושים מושב והולכים להביא את הרב עד הבית עד הבית "ואדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" עד הבית.


11:48 קטע בוידאו 

אם אני רוצה להשיב על השאלה מה החשיבות ואם כדאי להעביר את החשיבות בדברים האלה לדורות הבאים בפרט לאותם שהם כבר יצאו ממרוקו והם גרים עכשיו בארץ אני יכול להשיב בשתי מילים, קירוב לבבות. העניין הזה שבני אדם מבקרים זה אצל זה ויושבים בצוותא באהבה באחווה ברעות זה קירוב לבבות ממש. זה דבר שכל התשתית של הקהילה ושל החברה מושתתת על דבר כזה. אם אני לא יהיה קרוב אלייך ואת לא קרובה אליי והלבבות שלנו רחוקים זה מזה אז תמיד אנחנו שונאים, אנחנו מתייחסים בשנאה (בשנינות) אחד לשני אני לצערי עוד לא רק עוד הרבה הרבה מזה יש בארץ אותה החמימות אנחנו לא מרגישים אצל אחינו האשכנזים למשל סליחה. אצל אותם אבל זה מובן מאליו הם באו מארצות קרות כל כך מוכרחים להיות קרים אנחנו באים מארץ חמה אנחנו גם כן מתחממים. אבל לא עד כדי כך לא עד כדי מכות ומרוקו סכין, לא. אני לא מסכים לחמימות כזאת אני מסכים לחמימות של האהבה שלנו

14:33 קטע בוידאו

אנחנו באים לכאן שומעים שירה, שירה אירופית שירה אירופית לא שירה שלנו, לא נשאר שום רושם אני אחד מהם. שירה אנדלוסית, משהו מושך. להפך כאן אתם שירה אנדלוסית זה כבר משעמם לכם, אבל כשאתם שומעים שירה אירופית אז אני כבר כועס. למה? בשביל מה? אני אדם ואתה אדם. אני יש לי רגש של שמיעה ושל ניגון גם אתה יש לך רגש למה דווקא אתה הולך באותו התלם ואני בתלם ההופכי? מכיוון שאני חונכתי כאן (מצביע) ואתם חונכתם כאן.

23:37  קטע בוידאו

בכל מנהג ומנהג אתה יכול לחטט קצת, ולמצוא שמה תורה. מה זאת אומרת? ידוע הלכה פסוקה היא, במשנה במסכת פסחים דף כ"ח עמוד ראשון שאומרת חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה וזה ההלכה הזו פסקה הרמב"ם פסקה הטור פסק האור החיים גם כן, סימן ח' סעיף ג' גם כן שמה כתוב חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, מצד שני יש עוד אמרה והיא גם כן כמעט הלכה וזאת הלכה באמת שישראל שחטא, אף על פי שחטא, ישראל הוא. אז עמדה לפני ראשננו עמדה שאלה. אם מאותן הגויות שהן יושבות ומכורות לנו שאור, אם אין בניהן איזו אנוסה שהיא יהודייה באמת ואז החמץ שלה הוא אסור בהנאה, כמו שאמרנו דחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה. זו השאלה שעמדה לפניהם, אז מה עשו? מצאו לה פתרון. הפתרון שמצאו לה היה לקנות מאת שפחה מאת גויה שחורה משחור אז העור הזה לא היה לנו, ייתכן היום אני לא יודע כן? על כל פנים שם ברור שלא הן אינן מאותן האנוסות. לשמות האלה של שפחות תמיד נתנו שמות שיש בהן משום סימן טוב. למשל מימונה, זה מימון, מימון זה גד, גד זה מזל, בת מזל. כשלוקחים, קונים שפחות ככה נותנים להם איזה בארכה איזה מסעודה ואיזה מימונה וכך באמת היינו אומרים על המימונה על המסעודה על בארכה כל השמות האלה. אלה המימונה הזאת תפסה לה מקום רחב יותר בעניין הזה.

היסוד המוסד של העניין הזה הוא תמיד היה נובע מחשש חמץ של ישראל, שעבר עליו הפסח.

 

27:36 קטע בוידאו

זה מזמן ההפסד שלנו, אנחנו לא ישבנו ואתם לא ישבתם ככה ליצור ליצור מנהגים ליצור חיים ליצור, זה נוצר לבד, זה נוצר לבד. בן האדם לא עושה את זה, הזמן עושה את זה לפי הכיוון, לפי הרוחות המנשבות לאיזה צד הגשם, ככה.


תמלול: מתנאל אביטן

---------------------------------------------------------------------------------------------------

ספר התורה בכתב ידו המדוייק של מרן הגאון הרב רפאל חיים שושנה זצ"ל|מרכז תורני-רוחני:"נעימת-החיים"-מיתר/ מתואר על ידי הרב משה אלחרר

לקריאה על ספריהם של מרוקו ואף ספרו של הרחש במאמר במקור ראשון - מאיר אביטן 

עטרה ליושנה:   https://www.makorrishon.co.il/judaism/270681/


------------------------------------------


טעימות מאישיותו הגדולה של הדיין המצויין הגאון הרב רפאל חיים שושנה זצ"ל מפי בנו רבי אליהו שליט"א



רבי חיים ישראל מספר על הרב חיים שושנה זלה"ה


------------------------------------------