מאיר אביטן חשוון תש"ע
דברים שאמרתי בכנס על חכמי הספרדים בשנת תש"ע
זיכרונות של תלמיד מדמות ההוד רבי חיים שושנה זצ"ל גאון התורה ואיש השפה העברית/ על דמותו מעשיו ותפילותיו
פתיחה
ערב טוב קָהָל קָדוֹשׁ, נִקְהַלְנוּ כָּאן הערב אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וכל אחד מן הדוברים התבקש לספר על דמות הוד מקהילות מרוקו, אני ביקשתי לספר על גְּאוֹן הַתּוֹרָה וְשָׂר הָעִבְרִית, מוֹרִי וְרַבִּי הָרַב חַיִּים שׁוֹשַׁנָּה זצ"ל,
רָגִיל אֲנִי לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּעַל פֶּה, אַךְ עַל רַבִּי חַיִּים אֵין יָכוֹל אַתָּה לוֹמַר דְּבָרִים, שְׁמָהּ אֶכָּשֵׁל בִּלְשׁוֹנִי ומן השמיים אֲקַבֵּל מָנָה אַחַת אַפַּיִם.
עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים יְדוּעָה לְאֵין קֵץ, אִילּוּ הָיָה עוֹמֵד כָּאן, הָיָה מֵישִׁיר מַבַּט עֵינַיִם אֵלַי אוֹ מְסַמֵּן לִי וְהָיִיתִי חוֹזֵר לִמְקוֹמִי, אֲבָל תּוֹרָה הִיא וְצָרִיךְ לְאָמְרָהּ לָכֶם.
רַבִּי חַיִּים הָיָה אִישׁ עָנָיו מְאוֹד, הוּא בָּחַר אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ בֵּין הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים יִרְאֵי ה' וְאֹהֲבֵי ה'. רַבִּי חַיִּים בְּגֹדֶל מַעֲמָדוֹ יָכוֹל הָיָה לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת וְלִהְיוֹת שַׂר הַתּוֹרָה בָּאָרֶץ, אַךְ הוּא בָּחַר לוֹ אֶת מוֹשָׁבוֹ בְּפַאֲתֵי הָעִיר בִּבְאֵר שֶׁבַע, בְּבֵית כְּנֶסֶת צָנוּעַ וְאַנְשֵׁי יִרְאֵי ה'.
מוּלוּ הָיְתָה מַטָּרָה, לֹא רַק הַרְבָּצַת תּוֹרָה לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מוּלוֹ עָמְדוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּל בַּעֲלֵי הַבָּתִּים כָּל שִׁכְבוֹת הַקָּהָל וְדַאֲגָתוֹ הייתה לְכָל אִישׁ מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה בְּכָל עִנְיָן, רבי חיים לא הִתְכּוֹפֵף לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ אֶלָּא הוּא דָּאַג לְהָרִים אוֹתְךָ לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ...
הַזְּמַן קָצָר וְדוֹחֲקִים בי לומר בקצרה על דמותו ...וּלְסַפֵּר בְּשִׁבְחוֹ הַזְּמַן יִכְלֶה וְהֵמָּה לֹא יִכְלוּ, וַאֲסַפֵּר קִמְעָא וּבָרֶגֶשׁ אֶתְהַלֵּךְ.
בילדותי
צָעִיר אֲנִי, יַחֲסִית לְתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים, רַבִּים הֵם מְבֻגָּרִים. אָנֹכִי זָכִיתִי לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ בִּזְכוּת אָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם רַבִּי מָרְדְּכַי שֶׁהָיָה חֲבֵרוֹ לַתּוֹרָה וְלַסּוֹד, שְׁנֵיהֶם טְמוּנִים זֶה אֶל זֶה בָּעִיר בְּאֵר שֶׁבַע.
אֲנִי מן תַּלְמִיד בו הָיִיתִי צוֹפֶה בְּמַעֲשָׂיו, וּמִדִּקְדּוּקוֹ עִמִּי לָמַדְתִּי תּוֹרָתוֹ. מְבַקֵּשׁ לְחַלֵּק אֶת הַשְׁפָּעָתוֹ עַלַּי בְּשָׁלוֹשׁ תְּקוּפוֹת מֵחַיַּי, שְׁלִישׁ בְּיַלְדוּתִי, שליש בְּנַעֲרוּתִי וּשְׁלִישׁ כְּבַחוּר יְשִׁיבָה סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ.
בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל רַבִּי חַיִּים לֹא הָיָה מִן הַגְּדוֹלִים, וּבְמִנְיָן שֶׁל הַשַּׁחַר בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, הָיִיתִי בֵּין הַיְלָדִים הַבּוֹדְדִים בִּתְפִלָּתוֹ יַחַד עִם אֲחִי רְפָאֵל.
לַאֲבִי הָיְתָה חֲנוּת מַכֹּלֶת הסְמוּכָה לְתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס, שֶׁשָּׁם הָיָה יוֹרֵד רַבִּי חַיִּים בְּסוֹף יוֹם עֲבוֹדָתוֹ כַּמְּנַהֵל הַמְּחַלְּקָהּ לְעִנְיְנֵי נִשּׂוּאִין. כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֵהוּ יוֹרֵד מִן הָאוֹטוֹבּוּס, הָיָה רוֹאֶה חָכָם זָקוּף קוֹמָה, הוֹלֵךְ בַּצְּעָדִים מִדּוּדִים וְאוֹחֵז תִּיק שָׁחוֹר.
כַּיֶּלֶד כבן 6-7 הָיִיתִי אוֹמֵר לַאֲבִי, 'הִנֵּה רַבִּי חַיִּים' וַאֲבִי הָיָה משיבני 'לֵךְ תְּנַשֵּׁק לוֹ אֶת הַיָּד', הָיִיתִי רָץ אֵלָיו מְנַשֵּׁק אֶת יָדָיו וְהוּא הָיָה מַבִּיט אֵלַי וּמְחַיֵּךְ.
כְּחֵלֶק מִתַּפְקִידִי בְּיַלְדוּתִי, הָיִיתִי בַּלְדָּר שֶׁל חֲבִילוֹת וּמָזוֹן מֵחֲנוּת אֲבִי לְבֵיתוֹ, בְּאַחַת הַפְּעָמִים נִתְבַּקַּשְׁתִּי לְהָבִיא סֵפֶר לְרַבִּי חַיִּים, בְּבֵית רַבִּי חַיִּים הָיְתָה חָצֵר פְּנִימִית, וְחֶדֶר עֲבוֹדָתוֹ הָיָה פּוֹנֶה מִן הַחַלּוֹן לֶחָצֵר. בְּאוֹתָהּ הָעֵת כְּיֶלֶד, הָיִיתִי מִצִּיץ מִן הַחַלּוֹן וְרוֹאֶה אֶת רַבִּי חַיִּים עָסוּק בִּכְתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה, הָיִיתִי מִתְגַּנֵּב לֹא מְעַט, וְהָיִיתִי מַבִּיט בּוֹ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת עַד אֲשֶׁר הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ הַמַּשְׁגִּיחַ מִן הַחֲרָכִים, אָז נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהֵבֵאתִי לוֹ אֶת הַחֲבִילָה. כַּמָּה נִתְאַוֵּיתִי אז לִמְלָאַכְתּוֹ, שכנראה תַּשְׁפִּיעַ עַלַּי בַּעֲתִיד.
כשסיים אֶת כְּתִיבַת סֵפֶר הַתּוֹרָה, כָּל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר הָיִיתִי מִתְלַוֶּה אֶל אָבִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר אֶל בֵּית רַבִּי חַיִּים, וְהַיְנוּ לוֹקְחִים אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת. רַבִּי חַיִּים הָיָה מַגִּיעַ אַחַר כָּךְ, הָיְתָה לּוֹ הַקְפָּדָה לֹא לְהַטְרִיחַ אֶת הַצִּבּוּר, הוּא יָדַע שֶׁאִם הוּא נִכְנָס אָז כֻּלָּם עוֹמְדִים...אָז הוּא קָבַע לוֹ מִנְהָג וְהָיָה מַמְתִּין מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, קַיִץ חֹרֶף, עַד אֲשֶׁר הַקָּהָל עָמַד וְהִתְחִיל לוֹמַר 'ה' מֶלֶךְ' אָז הוּא הָיָה נִכְנָס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ לִכְבוֹדוֹ...הֵיכָן הָרַבָּנִים הָאֵלֶּה הַיּוֹם.
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בְּכִתָּה ב', הִתְחַלְתִּי לִקְרֹא בַּתּוֹרָה, אֲבָל אֶת הַהִתְנַסּוּת שֶׁלִּי בִּקְרִיאָה בַּתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֵצֶל רַבִּי חַיִּים, אַבִּיר הָרוֹעִים בְּדִקְדּוּק הָעִבְרִי. לָכֵן אֲבִי הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל ר' יִצְחָק אוֹ רַבִּי מְנַחֵם גַּבַּאי גַּם דְּמוּת מוֹפֵת, וּלְאַחַר שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מְיֻמָּן בַּקְּרִיאָה , יֶלֶד בְּכִתָּה ב'-ג' רַשַּׁאי הָיִיתִי לִקְרֹא אֵצֶל רַבִּי חַיִּים. וְכָךְ הָיָה, כָּל לֵיל שַׁבָּת אֲבִי הָיָה בּוֹחֵן אוֹתִי, אִם קָרָאתִי לְלֹא טָעוּת אַחַת, יָכֹלְתִּי לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי חַיִּים. אִם הייתה לִי טָעוּת אַחַת, הָיָה אוֹמֵר לִי מָחָר תֵּלֵךְ לְרַבִּי יִצְחָק , כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹבֵר בְּסִיּוּם הַקְּרִיאָה, הָיָה רַבִּי חַיִּים מַנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי וְהָיָה מברכני: יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו.
בנעוריי
וְאָז הִגִּיעַ השלב שֶׁעָבַרְתִּי לישיבה תִּיכוֹנִית הָחֵל מְכִתָּה ז', לְצַעֲרִי אז החלה הַהִתְנַתְּקוּת מִבֵּית אַבָּא, וְרַק בְּחֵלֶק מִן הַחַגִּים וְשַׁבָּת שְׁלִישִׁית הָיִיתִי מַגִּיעַ לַבַּיִת וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת.
לִקְרַאת הַבָּר המצווה הָלַכְתִּי עִם אָבִי לְרַבִּי חַיִּים בִּכְדֵי לְקַבֵּל דְּרָשָׁה... הוּא שָׁאַל קָצָר אוֹ אָרֹךְ...עָנִיתִי קָצָר וַאֲבִי אָמַר אָרֹךְ... אָז קִבַּלְתִּי אֶת הַדְּרָשָׁה הָאֲרֻכָּה מִיָּדוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים .. דְּעוּ לָכֶם, שֶׁאָז הָיִיתִי צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת הַדְּרָשָׁה בְּעַל פֶּה בְּאֵרוּעַ... לְיָמִים כְּשֶׁיָּצָא לְאוֹר אַחַד הַסְּפָרִים הַיְּקָרִים לְלִבִּי שֶׁל רַבִּי חַיִּים, הַמְעִידִים עַל הַשָּׂפָה הַמְלִיצִית וְהָעֲשִׁירָה, 'רָחַשׁ לִיבִּי' (שֵׁם הַסֵּפֶר) וּמָצָאתִי שָׁם אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁלִּי אֲבָל זֹאת הָיְתָה הַקְּצָרָה...הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדְּרָשָׁה הָאֲרֻכָּה לֹא הוֹפִיעָה.
חֵלֶק מֵהַשְׁפָּעָתוֹ עַלַּי הָיְתָה בְּשָׂפָה וּבְלָשׁוֹן מִתּוֹךְ שִׂיחָתוֹ אֵלַי, רַבִּי חַיִּים שׁוֹשַׁנָּה הָיָה מְשׁוֹרֵר יְהוּדִי עִבְרִי מִן הַשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאָנֹכִי יֶלֶד, הַמַּאֲזִין לְשִׂיחוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַשָּׂפָה, מִתְוַדֵּעַ לִמְכַמְּנֵי הַשָּׂפָה שֶׁל רַבִּי חַיִּים מִתּוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מַקְשִׁיב לְנִימֵי נִשְׁמָתוֹ הַמִּתְפָּרְצִים בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית, וְאַף שִׂיחָתוֹ אֵלַי – יֶלֶד הָעוֹמֵד מוּלוֹ, הָיְתָה שְׂפַת מְשׁוֹרֵר, אַף אִם בַּקָּשָׁתוֹ בִּסְתָם חֻלִּין
הַהַשְׁפָּעָה הַזֹּאת הִיא עִמִּי כְּבָר יוֹתֵר מֵ- 30 שָׁנָה, סִפְרוֹ: 'רַחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב' יוֹשֵׁב קָבוּעַ עַל שֻׁלְחַן עֲבוֹדָתִי, כִּמְעַט אַחַת לִשְׁבוּעַיִם אֲנִי מְעַיֵּן בּוֹ לִמְצוֹא לְשׁוֹן מְלִיצִית וְנַחַת לִנְשָׁמָה.
בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת שֶׁחָזַרְתִּי מֵהַיְּשִׁיבָה וְקָרָאתִי אֶת מִזְמוֹרֵי פְּסוּקֵי דְּזִמְרָא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הוּא קָרָא לִי בְּסוֹף הַתְּפִלָּה וְשָׁאַל אוֹתִי מָה קָרָה לְאוֹת ח' שֶׁלְּךָ אוֹ הָע' וְהָיָה אוֹמֵר לִי תַּגִּיד ח' וַאֲנִי אוֹמֵר ח' וְהוּא מַמְשִׁיךְ וּמְנַסֶּה לְתַקֵּן אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁלִּי שֶׁהִתְקַלְקְלָה עֵקֶב הַשְׁפָּעָה שֶׁלִּי מֵהַיְּשִׁיבָה.
בימי בחורתי
בִּשְׁנַת תשל"ט 1979, יֵצֵא לְאוֹר סִפְרוֹ אָעִירָה שַׁחַר, וְעָשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בְּעוֹלָם הַפִּיּוּט. הַסֵּפֶר עוֹרֵר מֵחָדָשׁ אֶת בְּנֵי הַקְּהִלָּה לְחַדֵּשׁ אֶת הַבַּקָּשׁוֹת, וְכִמְעַט בְּכָל בֵּית כְּנֶסֶת חָזְרָה עֲטָרָה ליושנה, וְהִתְחִילוּ מְקַיְּמִים בַּקָּשׁוֹת בְּעִקְּבוֹת סְפָרָיו. רַבִּי חַיִּים הָיָה מְחַיֶּה הַבַּקָּשׁוֹת אֲבָל מִתּוֹךְ קְרִיאָה מְדֻקְדֶּקֶת, רַבּוֹתַי "מִי שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ בְּפִיּוּטֵי הַבַּקָּשׁוֹת לֹא שָׁמַע בַּקָּשׁוֹת שֶׁהֵם מֵעֵבֶר לְשִׁירָה, לַנְּעִימָה וּלְדִקְדּוּק וְנַפְשְׁךָ הייתה יוֹצֵאת לַמַּסָּע בְּתוֹךְ הַפִּיּוּט, 'חָבַל עַל דְּאָבְדִין וְלֹא מִשְׁתַּכְחִין'.
אקצר וַאֲדַלֶּג לִימֵי בְּחוֹרָתִי, כְּאַרְבַּע שָׁנִים לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, הָיִיתִי מְסַיֵּעַ לוֹ בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר בַּחֲזָרַת הש"ץ. מִי שֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלַּת רַבִּי חַיִּים – תְּפִלַּת הַתּוֹקֵעַ : 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּנֶיךָ בְּנֵי רְחוּמֶיךָ שָׂמוּ פְּנֵיהֶם לְנֶגְדֶּךָ ... וְשָׂמוּנִי שָׁלִיחַ לִתְקֹעַ שׁוֹפָר לְפָנֶיךָ'... קוֹלוֹ הָיָה קוֹל בְּכִי חֲרִישִׁי, הַחוֹדֵר אֶת הַלְּבָבוֹת, בְּשָׂרֶיךָ נַעֲשָׂה חִדּוּדִים, וּמִשֶּׁהִגִּיעָה הַתְּקִיעָה, נִשְׁמָתְךָ הָייתָ יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ. עַד הַיּוֹם לֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלַּת הַתּוֹקֵעַ כְּפִי שֶׁרַבִּי חַיִּים הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתְךָ, עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.
לְיָמִים שֶׁכְּבָר הָיְתָה קָשָׁה עָלָיו תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מַמָּשׁ לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ, הָיִיתִי אָז בְּשָׁנָה ב' בִּישִׁיבַת הֶסְדֵּר וְסִיַּעְתִּי בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי לְכַוָּנָה בִּתְקִיעָה, הֵשִׁיב לִי בְּפַשְׁטוּת לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד...סָתַם וְלֹא פֵּרַשׂ.
סת"ם
פעולות קְטַנּוֹת שֶׁל רַבִּי חַיִּים הָפְכוּ לִהְיוֹת חוֹתם בְּנַפְשִׁי, לְדוּגְמָא כְּשֶׁלָּמַדְתִּי רַבָּנוּת אָז אֲבִי שְׁאַל ממה אֲנִי אֶתְפַּרְנֵס? (תְּפִיסוֹת עוֹלָם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ – לִהְיוֹת אִישׁ תּוֹרָה וּמְלָאכָה) אָבִי אָסַר עַלַּי לְהִתְפַּרְנֵס מִתַּפְקִיד רַב, אָז הִתְחַלְתִּי לִלְמֹד שְׁחִיטָה עִם אָבִי, הוּא הָיָה שׁוֹחֵט, אֲבָל הוּא נוֹלָד בְּמַזַּל מַאְדִּים וְאָנֹכִי בְּמַזַּל דָּגִים וְנַפְשִׁי כִּמְעַט יָצְאָה מִן הַשְּׁחִיטָה.
אָז הוּא שָׁאַל אוֹתִי מָה אַתָּה רוצה לִלְמֹד? עָנִיתִי לוֹ כְּמוֹ רַבִּי חַיִּים לִהְיוֹת סוֹפֵר סְתָ"ם...נָתַן לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת קְלָף וְלֶךְ לִלְמֹד צִוַּנִי, אָז לָמַדְתִּי לִהְיוֹת סוֹפֵר סְתָ"ם. רַק אֲסַפֵּר כַּאֲשֶׁר לָמַדְתִּי אֶת דִּינֵי הַכְּתִיבָה, צוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ חֲקוּקוֹת בְּזִכְרוֹנִי עוֹד מִסֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל רַבִּי חַיִּים, הָיוּ שׁוֹנוֹת מִמָּה שֶׁלִּמְּדוּנִי. וּכְשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם עַל צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת אָמְרוּ לִי אֵין מַשְׁגִּיחִים בְּכָךְ. אֶת הַמְּגִלָּה הַשְּׁנִיָּה כָּתַבְתִּי בִּכְתָב שֶׁל רַבִּי חַיִּים, אֲבָל חָזְרוּ אֵלַי וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ בַּעְיָה בְּצוּרַת הָאוֹתִיּוֹת...וּכְשֶׁרָצִיתִי לַחֲזֹר לְרַבִּי חַיִּים, כְּבָר נִפְטַר מִן הָעוֹלָם.
בעקבות תפילותיו במעגל השנה
מִי שֶׁלֹּא זָכָה לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הִיא תְּפִלָּה בְּתִפְאַרְתָּהּ, תְּפִלּוֹתָיו וּנְעִימוֹתָיו שֶׁל רַבִּי חַיִּים הָיוּ מֵרְגָשׁוֹת וְחוֹדְרוֹת אֶת הַנִּימִים וְאֶת הַנֶּפֶשׁ. אִם הָיִיתִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ, הֲיִיתֶם מִתְעַנְּגִים וְנַפְשְׁכֶם הָיְתָה יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ, בְּשַׂרְכֶם הָיָה נַעֲשִׂים חִדּוּדִין חִדּוּדִין.
וּמָה דַּרְכִּי הַיּוֹם בִּתְפִלַּת הַחַגִּים, כָּךְ אֲנִי נוֹהֵג, בְּאוֹתָהּ שְׁעַת הַפִּיּוּטִים, עוֹצֵם אֶת עֵינַי וְנִכְנַס לְתוֹךְ 'גַּן הָעֵדֶן' שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אוֹ עוֹמֵד רַבִּי חַיִּים, וְאָנֹכִי מְנַגֵּן בְּדִמְיוֹנִי וְשׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ מַנְּעִים אֶת הַפִּיּוּט וְהוּא מִתְנַגֵּן בְּרֹאשִׁי. רַבִּי חַיִּים פּוֹתֵחַ וַאֲנִי אַחֲרָיו מַאֲזִין לוֹ, עַד אֲשֶׁר נַפְשִׁי שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, וְהָיִיתִי מוֹדֶה לַהּ' שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה מִפִּי אַבִּיר הָרוֹעִים.
וְאִם בָּאתִי לְפָרֵט אֶת תְּפִלּוֹתָיו נָא הִצְטָרְפוּ לְמַסָּעִי דֶּרֶךְ תְּפִלַּת הַחַגִּים של רבי חיים.
בְּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן, חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד פֶּסַח, הָיוּ מִתְאַסְּפִים קָהָל בְּרֹב עָם, יוֹצְאִים אֶל חֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת וְרַבִּי חַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן הָיָה מְבָרֵר וּמְזַכֵּךְ וְאָז הָיָה נוֹשֵׂא קוֹלוֹ וּמְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת: "...וּבָרָא בּוֹ... אִילָנוֹת טוֹבִים לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי הָאָדָם". וְהָיִיתָ שׁוֹמֵעַ אֶת עֵץ הַחַיִּים וְרִשְׁרוּשׁ הָאִילָנוֹת הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ וְעוֹנִים אָמֵן.
וּכְשֶׁחַג הַשָּׁבוּעוֹת בְּפֶתַח. וְהָיְתָה שְׁעַת הוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה, הָיָה פּוֹתֵחַ רַבִּי חַיִּים אֶת כְּתֻבַּת חַג הַשָּׁבוּעוֹת "יָרַד דּוֹדִי לְגַנּוֹ לַעֲרֻגוֹת בָּשְׂמוֹ" וְהָיָה כְּחָתָן הָעוֹמֵד בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת קְרִיאַת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הָיָה הַקָּהָל עוֹמֵד מִקָּרוֹב, צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, זְבוּב לֹא פָּרַח וְהַגֵּה לֹא נִשְׁמַע מִפִּי הַקָּהָל, וְהָיָה מְנַגֵּן בְּקוֹל חֲרִישִׁי: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... וְהַמַּעֲמָד כְּיוֹם מַעֲמַד הַר סִינַי.
וּמִשָּׁעָה שֶׁחַמָּה יָצְאָה מִנַּרְתִּיקָהּ וְתַמּוּז עוֹמֵד לוֹ, הָיָה מִנְהַג קַדְמוֹן שֶׁנָּהֲגוּ קְהִלּוֹת הַמַּעֲרָב, וְכָךְ כַּיֶּלֶד זוֹכֵר אֶת הַיָּמִים הָהֵם–יְמֵי חֻפְשַׁת הַקַּיִץ, מִצְטָרֵף אֶל אָבִי יַחַד עִם חֲבֵרוֹ לַתּוֹרָה רַבִּי חַיִּים, וְהָיוּ אֲנָשִׁים צוֹעֲדִים בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְעַל פְּנֵיהֶם יָגוֹן, וּבְשָׁעָה שֶׁהִתְכַּנְּסוּ הִתְחִילוּ בְּתִקּוּן חֲצוֹת וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַוִּדּוּי וְאַחֲרָיו הָיָה רַבִּי חַיִּים קוֹרֵא בְּרוֹל גָּרוֹן חָנוּק וּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן'
תַּמּוּז הָלַךְ לוֹ, וְהַיְנוּ מְבַכִּים אֶת תִּשְׁעָה בְּאָב בְּגִנַּת הֶעָפָר, הָיָה יוֹשֵׁב רַבִּי חַיִּים עַל גִּנַּת הֶעָפָר, נֵר דָּלוּק בַּחֲשֵׁכָה וְהָיָה פּוֹתֵחַ 'עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ '.. הַיּוֹם כָּךְ וְכָךְ לְחֻרְבַּן הַבַּיִת, וְהָיָה קוֹלוֹ בְּכִי וּנְהִי, וְאֵין אָדָם שֶׁעֵינוֹ נִשְׁאֲרָה יְבֵשָׁה.
בָּאָה הַנֶּחָמָה וּבָא לוֹ חֹדֶשׁ אֱלוּל, שְׁעַת הַסְּלִיחוֹת הוֹפִיעָה, קוֹלוֹ חֲרִישִׁי אֲבָל בִּכְיוֹ חָזָק עַד מְאוֹד שֶׁאַף אָדָם לֹא הָיָה שׁוֹמְעוֹ כִּי אֵין שָׁלֵם יוֹתֵר מִלֵּב שָׁבוּר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיִינוּ מִתְכַּנְּסִים וְכָל הַקָּהָל מַמְתִּין לִפְתִיחָתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים 'אֲחוֹת קְטַנָּה' וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁהָיָה עוֹמֵד וְלֹא הָיְתָה נִשְׁמָתוֹ זוֹעֶקֶת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם, תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ.
וְעַל תְּפִלּוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים הָס מִלְּסַפֵּר, כְּשֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ "לְךָ אֵלַי תְּשׁוּקָתִי" שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם הָיוּ נִבְקָעִים, וְכַמָּה כָּמְהָה נפשי לְמַנְגִּינָתוֹ בְּפִיּוּט 'הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה לחי עוֹלָמִים' אוֹ פִּיּוּטֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְלוּלֵי הַזְּמַן הָיִיתי מִסְפַּר וּמְסַפֵּר וְהַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת. אַךְ תְּפִלָּתוֹ עִקָּר הָיְתָה בְּלִרְאוֹת אֶת הַקְּהִלָּה יַחַד. כָּל יָחִיד וְיָחִיד הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא נִבְלַע בְּתוֹכָהּ אֶל כְּלַל הָעֵדָה, לֹא רַק בְּדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה אֶלָּא גַּם נַפְשׁוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ הָיוּ כְּאֶחָד, וְרַבִּי חַיִּים מוֹבִילָם, עַל זֶה הַיְנוּ שָׁרִים 'מָה נֶהְדַּר כֹּהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ מִן הַקֹּדֶשׁ'.
וּכְשֶׁסֻּכּוֹת זֹהֵר מִמְּקוֹמוֹ, עוֹד בְּטֶרֶם הָיָה אָדָם נוֹטֵל לוּלָב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיָה יוֹצֵא אֶל גַּן בֵּית הַכְּנֶסֶת, נִגַּשׁ אֶל עֵץ הָעֲרָבָה וְקוֹטֵף לוֹ אֶת בַּדֵּי הָעֲרָבָה מִן הָעֵץ הַיְשֵׁר אֶל לוּלָבוֹ. וּכְשֶׁהָיִיתִי נִכְנָס אֶל תּוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת, רוֹאֶה אֶת הַקַּנְקַן שֶׁבּוֹ הָיוּ מֻנָּחִים כָּל לוּלְבֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הַמְּקֻשָּׁטִים בְּגִימוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה. וְצוֹפֶה הָיִיתִי בְּרַבִּי חַיִּים בְּדֶרֶךְ נִעְנוּעוֹ, תְּנוּעָתוֹ וְכַוָּנָתוֹ עִם לוּלָבוֹ, וְהָיָה כְּמֵנִיעַ אֶת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמְכַוֵּן אֶת טִלְלֵי הַשָּׁמַיִם. וּכְשֶׁהָיוּ מְתַקְּנִים אֶת מִנְהַג חִבּוּט הָעֲרָבָה מוּל עֵץ הָעֲרָבָה שֶׁבְּגַן, הָיְתָה תְּנוּעָה נֶפֶשׁ עֲדִינָה בְּיָדוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים בַּעֲרָבָה, וּבְיָדוּעַ לָנוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה עוֹלָה וְצוֹמַחַת הָעֲרָבָה לְשָׁנָה הַבָּאָה מִתְּפִלָּתוֹ.
עִם שַׁחַר שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הָיָה מַזְהִירֶנּוּ עַל אוֹתָהּ שְׁעַת תִּקּוּן הַגֶּשֶׁם, וְרַבִּי חַיִּים עוֹמֵד מוּל הַהֵיכָל וּבִבְכִי וְעָרְגָה פְּנִימִית הָיָה פּוֹתֵחַ "אֵל חַי יִפְתַּח אֹצְרוֹת שָׁמַיִם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם, בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה", וְלָנוּ הָיָה יָדוּעַ שֶׁשָּׁנָה זוֹ תְּהֵא גְּשׁוּמָה.
וּמִשֶּׁהִגִּיעָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, עֵת תְּחִלַּת הַבַּקָּשׁוֹת הָיָה הַשַּׁחַר מֵעִיר וְהָיוּ צוֹעֲדִים אֲנָשִׁים וְצוֹבְאִים אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, רַבִּי חַיִּים מִשְׁתַּהֶה קִמְעָא, פּוֹתֵחַ אֶת הַבַּקָּשׁוֹת וּבְקוֹלוֹ הַיִּחוּדִי דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ ,אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ הֶעָרֵב, דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב נִכְנָסִים לַלֵּב. כְּשֶׁאַתָּה בְּאוֹתָהּ הָאֲוִירָה שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁיֵּשׁ כָּל כָּךְ דּוּמִיָּה בְּכָל הַשְּׁכוּנָה, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ אֶת הַצִּלְצוּל וְאֶת הַשִּׁיר יוֹצְאִים מִפִּי רַבִּי חַיִּים, אַתָּה מִתְרַגֵּשׁ, אַתָּה בּוֹכֶה, בּוֹכֶה מַמָּשׁ, כָּךְ הוּא תיאר מַעֲמָד זֶה בְּעָבַר וְכָךְ גַּם כֻּלָּנוּ חָוִינוּ.
הִתְחִילוּ שָׁמָיִם מִתְקַדְּרִים, תַּרְדֵּמָה יָרְדָה אֶל הַגִּנָּה וְהָיְתָה אוֹצֶרֶת אֶת כּוֹחָהּ לִפְרִיחָה וְהָאִילָנוֹת מְרַשְׁרְשִׁים מִתְּפִלַּת הַמִּתְפַּלְּלִים הַסְּמוּכָה לַחַלּוֹן. וּכְשֶׁזָּרְחָה הַשְּׁקֵדִיָּה שֶׁבְּגַן וְשַׁבַּת שִׁירָה בְּפֶתַח, הָיָה מוֹבִילֶנּוּ רַבִּי חַיִּים בְּשַׁבַּת שִׁירָה: "אָשִׁירָה כְּשִׁירַת יִשְׂרָאֵל בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה", אַשְּׁרֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפְּרִיָּה וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ וְלִשְׁמֹעַ מִשִּׁירָתוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.