בס"ד


דרשה לבר מצווה    / מאיר אביטן 



עוֹמֵד אֲנִי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בָּהּ שֹׁרְשֵׁי אֲבִי וְאִמִּי אוֹחֲזִים בִּי

וּבְרֶגַע שֶׁל רֶטֶט נִרְגָּשׁ אֲנִי

וְשַׁמֵּחַ לִהְיוֹת חֻלְיָה בַּשַּׁרְשֶׁרֶת מִשְׁפַּחְתִּי

וְאוֹדֶה לה' עַל שֶׁזִּכַּנִי לִהְיוֹת בִּמְחִיצָתָם

שֶׁל סָבִי יעקב     סָבתי   טג'י      וסָבָתִי   חדווה וסבתא רבה סימה          

בְּמַעֲמָד זֶה מוֹקִיר אֲנִי אוֹתָם עַל מַעֲשֵׂיהֶם לְמַעַנִי

וְיִזְכּוּ מִשֶּׁפַע בִּרְכוֹתָיו שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ 

" וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבֹּל"

ובסוד הזכירה סוד הגאולה

ויזכר סבי יצחק   זכרונו לברכה שאינו איתנו

 ויהיה מליץ יושר לי ולמשפחתי  ולכל ישראל.


וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה , לִימֵי חַיַּי עַתָּה

לְיָדִי אֶקְשֹׁר עתה התפילין 

ברֶטֶט גִּלָּה וחֶרְדַת קֹדֶשׁ


שָׂם אֲנִי עָלַי עֹל תּוֹרָה,

וּבְהָנִיחִי תְּפִלִּין מְקֻשָּׁר אֲנִי לְעַמִּי וְתוֹרָתִי.


בֵּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְווֹת

הוֹפְכֵנִי לְחֵלֶק מִן הָעָם, שֶׁל עָבָר הֹוֶה וְעָתִיד.

וְאָנֹכִי חֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת

הַקּוֹשֶׁרֶת אוֹתִי לָעָם וְלָאָרֶץ הַנִּצְחִית אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.


הנחת התפילין נחשבת  לאחת המצוות החשובות בתורה, 

מצווה זו מקפלת בתוכה ארבעה עיקרים: 

בראשונה : ראשית הווייתנו כעם, 

שהרי אנו מניחים תפילין זכר ליציאת מצרים , 

שנאמר: "כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים". 


בשניה:  מצוות ישוב הארץ, 

שזכינו בה ברוך ה' בדורות האחרונים. 

שנאמר: והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני

 והחתי והאמורי כאשר נשבע לך. 

בשלישית:  חינוך הבנים שנאמר : 

"והיה כי ישאלך בנך לאמור מה זאת?

 ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"

 ועוד נאמר: "ושיננתם לבניך ודברת בם". 


ואחרונה:  קבלת עול מלכות שמים-

 שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד


פָּרָשִׁיּוֹת הַתְּפִלִּין אוֹחֲזוֹת

 בְּשַׁעֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בִּתְבוּאָתָהּ נְטִיעָתָהּ וִיבוּלָהּ, כַּכָּתוּב:

"וְנָתַתִּי מְטָר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ

וְאָסַפְתָּ דְּגָנְךָ תירושך ויצהרך ".

אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּישִׁיבָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

הָיָה קוֹשֵׁר כָּל תִּקְוָתוֹ בְּהַנְחָלַת הָאָרֶץ לְבָנָיו

הָלַךְ לְאַרְכָּה וּלְרָחֳבָהּ וכך בנו  יצחק אבינו המוזכר בפרשתינו פרשת תולדות 

הולך ומרחיב את הארץ , חופר בארות ונוטע אֵשֶׁל וְאִילָנוֹת.


פרשה זו גם עוסקת ביעקב אבינו מייסד בית ישראל 

אמרו חז"ל תפילין של ראש, עשויים מארבע בתים,  

שדבר זה מרמז על חלוקת עם ישראל לעדות, לדעות וחוגים שונים. 

וכשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות. 

ולפי זה ארבעת הבתים שבתפילין של ראש, הם כנגד ארבע בתים שבישראל. 

בית אהרון, בית יעקב, בית ישראל ובית הלוי. 


אולם כל ההפרדה הזאת היא רק כלפי חוץ, 

בתפילין של ראש שגלויים ונראים הם לעין כל. 

אולם בתפילין של יד המכוון ללב, לפנימיות שלנו של עם ישראל, 

בית אחד אנחנו. אב אחד לכולנו וכולנו עם אחד בלב אחד .


וּבְעֶרֶב שֶׁל שמחה והודיה לקב"ה 

לאָחִי  מתן      ולאחותי   לינוי  היו לְתִפְאֶרֶת.

לְמִשְׁפַּחְתִּי ,לְאוֹרְחַי וַחֲבֵרַי שֶׁהִתְכַּנְּסוּ הֵנָּה לְמַעַנִי

בִּרְכַּת ה' תָּחוּל עֲלֵיכֶם

וְאֶשָּׂא תְּפִלָּה לַבּוֹרֵא עוֹלָם לִגְאוּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בִּמְדִינַת יִשְׂרָאֵל.


וְאַחֲרוֹנִים הוֹרַי אמי ואבי 

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי שְׁתַלְתֶּם בִּי תורה , חסד ודעת

והנה עומד היום אני ברטט בהיכנסי לעול המצוות  

יהי רצון שברכת ה' תהיה לימינכם לאורך חיים