בס"ד


דרשה לבר מצווה מתנאל מרדכי  -  פרשת בשלח תשס"ח / מאיר אביטן 


דרשה לבר מצווה מתנאל מרדכי -  פרשת בשלח - שבת שירה -שבט תשס"ח


תחילת דברי אפתח את דרשתי מתוך הפתיחה לדרשה לבר מצווה, שנמצאה בתוך כתבי יד מסבי מרדכי אביטן זצ"ל וכך רשם:  " תחילת כל דברי וראשית כל אמרי, אטול רשות מעילת כל העילות, וסיבת כל הסיבות, ממלך מלכי המלכים, הקב"ה . אשר זיכני לבוא עד הלום ואני בער ולא אדע, נער בשנים, וצעיר בחכמה".


 "אז ישיר משה ובני ישראל, את השירה הזאת לה',"  פרשת בשלח, היא שירת עם ישראל והודיה לה' על יציאת ממצרים. פרשה זו עוסקת גם בתחילת התהוות של עם-ישראל, יום זה הוא קודש עבורי בהיכנסי לעול המצוות. אני גאה להיות חלק מאומה מפוארת, ולהצטרף למניין עם קדושים. נכנס היום אני להיות חלק  מן העם, של עבר הווה ועתיד, ואנכי חוליה בשרשרת הדורות .

 

אטול רשות מאבי מורי, אשר במהלך השנתיים ישבנו אני וחברי יחד עם אבי , למדנו  מסכת ברכות ושם עטרה על ראשי, ובכך אנוכי נצר להמשך המסורת של לימוד תורה, אשר ינק עוד מסבי מרדכי זצ"ל וציוונו "לא ימוש ספר התורה מפיך והגית בו יומם ולילה "

ואמי , אגש ביראת כבוד, והיא הומה ומתרגשת "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה ....כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ...ושבו בנים לגבולם."

את דגל ושבו בנים לארץ אבותם, נשאה אמי בגאון , בעלותה לארץ  בשליחותה של  סבתי קיי רות ז"ל אשר חינכה לאהבת הארץ חכמה וחסד ואני אמשיך ללכת בדרכיה .

יהי רצון שדברים אלו יהיו לעילוי נשמתם ויהיו לנחת רוח .


הפסוק בתוך שירת הים, "והמים להם חומה" - כמין חומה עשאן. מימינם זו מזוזה, ומשמאלם זו תפילין. בשעה שירדו בני-ישראל לים, ירד אתם המלאך גבריאל, הקיפם ושמרם כחומה, והיה מכריז למים מימין: היזהרו בבני-ישראל, שעתידין לקבל התורה מימינו של הקדוש-ברוך-הוא,

למים שמשמאל הכריז: היזהרו באלה, שעתידין להניח תפילין על יד שמאל,

למים שמלפנים הכריז: היזהרו באלה, שעתידין שיהו חותמין לפניהן בברית-מילה,

ולמים שמאחור הכריז: היזהרו באלה שעתידין להראות קשר של תפילין וכנף ציציות מאחריהן".


מצוות התורה כגון: תפילין, מזוזה, ברית-מילה וציצית, סובבות אותנו מכל עבר ומגינות עלינו, כשם שהמים סבבו את בני-ישראל והגנו עליהם בים-סוף.

לא לחינם, נחשבת הנחת התפילין לאחת המצוות החשובות בתורה, מצווה זו מקפלת בתוכה ארבעה עיקרים:

בראשונה : ראשית הווייתנו כעם, שהרי אנו מניחים תפילין זכר ליציאת מצרים , שנאמר: "כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים".

בשניה:  מצוות ישוב הארץ, שזכינו בה ברוך ה' בדורות האחרונים. שנאמר: והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי כאשר נשבע לך.

בשלישית:  חינוך הבנים . "והיה כי ישאלך בנך לאמור מה זאת? ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" ועוד נאמר: "ושיננתם לבניך ודברת בם".

ואחרונה:  קבלת עול מלכות שמים: בגמרא במסכת ברכות (יח) אותה למדתי עם אבי נאמר : "הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין, ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא עול מלכות שמים שלימה". כתב רבינו יונה ז"ל טעם הדבר, מפני שבתפילין שבראש, אדם משעבד לבורא יתברך הנשמה שהיא במוח, והתפילין שבזרוע אדם משעבד גופו, ומפני כך ציוו לשים אותם כנגד הלב, שהלב הוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור את הבורא, וימעיט הנאותיו. וכך נפסק גם להלכה בשולחן ערוך: יכוון בהנחתם שציוונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו, שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצריים וכו', וישעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות. נמצא שמהות התפילין הוא השתעבדות שלימה לרצונו יתברך.


מסיפוריו של אבי על חרדת הקודש בעת הנחת התפילין של סבי מרדכי  ומניעת הדיבור , אומר הרמב"ם זצ"ל : שכל זמן שהתפילין בראשו ובזרועו של אדם, הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה, ואינו מהרהר מחשבות רעות, אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק.

בזוהר הקדוש כתוב:  שע"י התפילין האדם כובש את יצרו, וכך הוא נעשה משכן ומרכבה לו ולמלכותו יתברך. והנה, על-ידי שמלכות שמים חלה עליו, זוכה הוא עצמו להיות בבחינת "מלך". כמו שנאמר: "מלך אסור ברהטים".

בשבת אנו נפגשים לרגל היכנסי לעול המצוות,  אבל תפילין איני מניח בשבת  כי בכל יום זקוק אדם לשני עדים המעידות שהוא יהודי   "על-פי שני עדים יקום דבר" ושני עדים יש לברית בין עם ישראל לקדוש ברוך,  ביום חול התפילין והמילה ואילו שבת שניתנה לעם ישראל שהיא גם זכר ליציאת מצרים כמו התפילין  והיא אות, לכן  בשבת אין מניחים תפילין.


שמח אני , על הזכות שניתנה לי לעטור בתפארה,  את זרועי וראשי ולהמשיך השלשלת הארוכה והמפוארת.

קהל קדוש! מבקש אני להביע את תודתי העמוקה להורי המובילים אותי בדרך האמת, המעניקים לי חום ואהבה אני תקווה שתמיד אפאר את משפחתי בתורה ומעשים טובים.

לסבי חיים וסבתי רחל  שיזכו לראות נחת, מיוצאי חלציהם לדור דור , בריאות איתנה ושפע וברכה.

ואחותי יונית בחגווי הסלע, בסתר המדרגה, אשר למדתי  ממנה, את מידת הצניעות ואהבה לארץ ישראל עפ"י תורת ישראל.

ואחרונים משפחתי היקרה, חברי משפחתנו, וחברי , אשר התכנסתם הנה למעני , ברכת ה' תחול עליכם.


בדרשה  שציטטתי מכתבי סבי הסתיימה הדרשה  כך:

"יהי רצון שיהיו דברים אלו נחת רוח ליוצרנו ויעלנו לארצנו במהרה בימנו אמן כן יהי רצון ".

ב"ה זכינו להיות בארץ ישראל ואשא תפילה לבורא עולם שנזכה לגאולה שלימה במדינת ישראל .