על לוחות הברית צורתן וחלוקת הדברות / מאיר אביטן 

קובץ להורדה: דף מקורות 

צורת לוחות הברית וחלוקת הדברות .pdf

א: הלוחות הכתובות בתורה 

1.ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ט"ז: 

"וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים"; וכן: "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת"

2.בלוחות השניים, בתחילה נאמר שה' יכתוב: (שמות, ל"ד, א')

 "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת..." וַיְהִי-שָׁם עִם-יְהוָה, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה--לֶחֶם לֹא אָכַל, וּמַיִם לֹא שָׁתָה; וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת, אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית--עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. (שם כח)

3.ספר שמות, פרק ל"ב:  (טו) 

וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: (טז) וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת:

ב: הניסים שהיו בלוחות הברית 

4.מסכת אבות :

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן:  פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת.

5.תנחומא עקב ט: 

 "שנאמר ידיו גלילי זהב, מעולפת ספירים" - שהיו של סנפרינון"

מדרש רבה קהלת ט "מחצב של ספיר גילה לו הקב"ה בתוך אהלו ומשם העשיר" חומר הגלם שממנו היו עשויים הלוחות היה אבן ספיר. האבן, בעלת גון התכלת העז,

6.בבלי פסחים, נד א. :

האותיות היו חקוקות מצד אל צד, ונראו משני הצדדים, דבר שיצר שתי בעיות שנפתרו בדרך נס:

ירושלמי מגילה פרק א ה"ט:  "אמר ר' לוי מאן דאמר בדעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים"           

ג: צורות לוחות הברית 

7.בבא בתרא יד א:  לוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלושה (=טפחים)"ו

8.במדרש תנחומא (כי תשא פרק לז) אורכן היה ששה טפחים ורוחבם רק שלושה

בעקבות קריאתו של הרבי מלוּבַּבִיץ שהלוחות היו מרובעים ולא עיגול כהשפעה של אמנים נוצרים

עיגול  הלוחות/ גליל 

9.בכך מופיע בזוהר/ זוהר יתרו:

[פד,ב]: מִמַּה אִתְעָבִידוּ. תָּאנָא, מֵהַהוּא טַלָּא עִלָּאָה, דְּנָגִיד מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. וְכַד נָגִיד וְאִתְמְשַׁךְ לַחֲקַל דְּתַפּוּחִין קַדִּישִׁין, נָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּרֵין כִּפּוֹרֵי מִנַּיְיהוּ, וְאִתְגְּלִידוּ, וְאִתְעָבִידוּ תְּרֵין אַבְנִין יַקִּירִין. נָשַׁב בְּהוּ, וְאִתְפָּשָׁטוּ לִתְרֵין לוּחִין.

תרגום: ממה נעשו [הלוחות]? שנינו, מאותו הטל העליון הנמשך מעתיקא קדישא. וכאשר נוזל ונמשך לשדה התפוחים הקדושים, לקח הקב"ה שתי כוסות מהם, ונקפאו ונעשו שתי אבנים יקרות. נשב בהם והתפשטו להיות שני לוחות.

וכך מפרשים הרמ"ק והרב אברהם אזולאי בספרו "אור החמה" את דברי הזוהר. שירדו הלוחות כמין טיפות ונקרשו בבואם לארץ ומכאן צורתם המעוגלת.

10.מדרש שיר השירים רבה על הפסוק "ידיו גלילי זהב ממולאים בתרשיש מעיו עשת שן מעולפת ספירים":

ידיו גלילי זהב – אלו לוחות הברית, שנאמר: והלוחות מעשה אלוהים המה. גלילי זהב אלו דברי תורה, שנאמר: הנחמדים מזהב ומפז. אמר ר' יהושע בר נחמיה: מעשה נסים היו, של סנפרינון היו והיו נגללין.

"וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים"

ד: מספר הדברות בכל לוח  

11.בירושלמי שקלים ו א מובאת מחלוקת בין התנאים לגבי מספר הדיברות שנכתבו על גבי כל לוח:

כיצד היית החלוקה של הדברות על הלוח ?

א: רבי חנניה בן גמליאל אומר: חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה, הדא הוא דכתיב: "ויכתבם על שני לוחות אבנים" – חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה

ב: ורבנן אמרין: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. הדא הוא דכתיב: "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" – עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.

ג: רבי שמעון בן יוחאי אומר: עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, דכתיב "ויכתבם על שני לוחות אבנים" (דברים ד,יג) - עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. ר' סימאי אמר: ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, דכתיב "מזה ומזה הם כתובים"

12.עשרת הדברות  -  ספר שמות בקריאת עשרת הדברות יש שני סוגי טעמים: טעם עליו וטעם תחתון. כשאנו קוראים בתורה בציבור אנו קוראים ב"טעם עליון", כשאנו קוראים בתורה ביחיד – קוראים ב"טעם תחתון". ההבדל ביניהם הוא לא רק בטעמים בלבד, אלא יש בעשרת הדברות בטעם תחתון י"ג פסוקים, ובקריאת טעם עליון יש עשרה פסוקים, ויש נוהגים אחד עשרה פסוקים.

פרשת יתרו 

חלוקה זו:

• אינה מתחשבת בחוסר האיזון הכמותי שבין הקבוצות

• החמישייה הראשונה כוללת מצוות שבין אדם למקום, בעוד שבחמישייה האחרונה נכללו מצוות שבין אדם לחבירו.

• בטור הימני מבחינים אנו בין שני הדיברות הראשונים, שנאמרו מפי הגבורה, ורק הם כתובים בגוף מדבר, ובין שלושת הדיברות האחרונים, בהם לא נזכר ה' בגוף מדבר. חלוקה דומה מצויה גם בטור השמאלי, אך בסדר הפוך.

• הדיברות שבלוח הראשון מוסברים באריכות, הנמקה, שכר ועונש בעוד שהדיברות שבלוח האחרון כתובים בצורה קצרה ללא הנמקה.

• אותן חמשה דברות הראשונות שנתן הקב"ה לישראל שמו מעורב בהם ... וחמשה דברות אחרונות שנתן לאומות העולם אין שמו מעורב בהם

13. המבי״ט (בית אלוקים שער היסודות פי״ב), 

הנה חמשת הדברות הראשונות שנכתבו ב׳לוח׳ הימין משני הלוחות מדברים ממצוות שבין אדם למקום - 'אנכי', 'לא יהיה לך', שבת ושאר הדברות שעל האדם לקיימם בינו לקונו, ואילו חמשת הדברות האחרונות מדברים מ׳בין אדם לחברו׳ כ׳לא תרצח׳ ו׳לא תגנב׳... והנה המתבונן יראה כי דברות של בין אדם למקום ארוכות המה, ואילו המצוות שבין אדם לחברו נאמרו בקוצר אמרים, ׳לא תגנב׳ ותו לא, ומאחר ששני הלוחות שווים בגודלם היו, נצטרך לומר כי האותיות של הדברות האחרונות גדולות היו בהרבה מדברות הראשונות. וטעם הדבר כדי שיהא נראה וניכר לכל חיוב הזהירות בדברות אלו - בין אדם לחברו, יותר ממה שנזהר בבין אדם למקום, כי עיקר העיקרים הוא ׳בין אדם לחברו׳.

14.  של"ה שער האותיות אות בי"ת – בריות

והנה כתבו המחברים שבעשרת הדברות יש תר"ך אותיות כמנין כת"ר תורה, ותרי"ג אותיות הם רומזות לתרי"ג מצות, בכל אות מצוה אחת, ובשבע אותיות הנשארות... אמנם המחוור שבכולם הוא מה שהבנתי מדברי הציוני (פרשת יתרו), שאומר מה הם השבע אותיות שנשארו, הם 'אשר לרעך',

15 . שני הדברות הראשונו 

• 2 הדברות נאמרו ע"י  ה' והשאר ע"י משה: ר' יהושוע בן לוי אומר: שתי דברות, ורבנן אמרין כל הדברות שמעו ישראל מפי הגבורה (פסיקתא רבתי כב)

• שני הדברות נאמרו בגוף ראשון ושמונה בגוף שלישי. 

חלופה נוספת לפי דברים 8/2 

או פרשת יתרו לפי 7/3 

פרשה פתוחה / סתומה

15 : עשר על כל לוח : 

 ורבנן אמרין: עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. הדא הוא דכתיב: "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים" – עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה.

ההסבר ל - 10 על 10  שאולי בברית בהר סיני היה  צורך בשני טפסים, אחד לה' ואחד לבני ישראל.

(הרב יואל בן נון  מציין שמאחר הברית היא מין חוזה לכן צריכים עותק לכל צד וכך נהגו במזרח העתיק, וכן הנחת העותקים, הראשון בארון העדות  והשני של בני ישראל גם הונח בארון העדות , הוא מפקיד את שני ההעתקים של לחות העדות, המקום הקדוש המשותף לשני הצדדים- גם העותק של ה וגם העותק של בנ"י נמצאים בארון העדות ומתקיים הפסוק ושכנתי בתוך בני ישראל. (גם העמים הקדמונים היו שמים את העותק שלהם אצל המלך)

להעמקה : החלוקה כפי שמופיעה בספר תורה/ בין שמות לדברים