פסקי הלכה בעניין יום העצמאות מתוך תורתם של חכמי הספרדים


פסקי הלכה בעניין יום העצמאות  מתוך תורתם של חכמי הספרדים


בשנים האחרונות התחילו לצאת סידורים עפ"י נוסח יהודי מרוקו. קיימים לפחות כעשרה סידורים, ובכל יום יום עוד מהדירים את התפילות והנוסח שהתפללו אבותינו. אולם, המעניין הוא שבכל אותם סידורים תמצאו את סדר התפילה של יום העצמאות, לעומת הסידורים האחרים והקודמים אשר נפקד מקומה של תפילת יום העצמאות. סימן זה מבשר את יחסם של חכמי מרוקו ליום זה. זכורני עוד כנער, שבסידורים של קהילות המזרח בסוף הסידור נתווספה תפילת יום העצמאות, אולם עם השנים השמיטו תפילות אלו מתוך הסידורים. כעת אנו נקראים לדגל להחזיר עטרה ליושנה, וב"ה בסידורי קהילות מרוקו חזרה התפילה למקומה. וכך פסקו חכמי הספרדים.

מרן הרב יוסף  משאש זיע"א נשאל בספרו "אוצר המכתבים" חלק ג' עמ' קס"ג:

"עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו' ועל כך השיב: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו, אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים".

וכך כתב בהקדמתו לספרו "נחלת אבות" ח"ב:

"ובאור כ"ח באייר תלב"ש, אשר כובע ישועה חבש, בכיבוש ירושלים, מקור מים חיים, בחסד חי העולמים, במלחמת ששת הימים, שנת לא' תשכ"ח, באייר ביום כ"ח, אשר הוקבע במדינה, ליום חג בכל שנה ושנה, בתפילות חגיגיות, בבתי כנסיות, עם נאומים והרצאות, על הניסים ועל הנפלאות, ונקרא בלב ובשפתים, יום ירושלים.

וגם אני, העני, עניתי חלקי בעזת עוזי ומעוזי, בבית הכנסת המרכזי, פה עיה"ק חיפה, היפה, ומשם הלכתי הביתה, ואכלנו  סעודתא, דמהימנותא בחדותא, ובשירתא תשבחתא, לאל אשר אויב מארצנו עיקר, ויהי ערב ויהי בקר, השכמתי בשמחה ובששון, ונפל בפי פסוק בזה הלשון, רבי אומר: שמחו את ירושלים..."

במספר בתי כנסיות בחיפה ובירושלים נוהגים לשיר פיוט של מרן הרב יוסף משאש זיע"א, בערב יום העצמאות לאחר תפלת שמונה עשרה, וכך ראוי לנהוג בכל ארץ ישראל להודות לה' על כל הטוב אשר גמלנו.

הרב שלום משאש זצ"ל 

מחברם של ספרי הלכה ומחשבה. כיהן כרבה הראשי של העיר קזבלנקה במרוקו ואחר כך כרבה הראשי של כל מרוקו, וכן כרב הראשי של ירושלים במשך 25 שנה ובתפקיד זה כיהן עד לפטירתו, ב-י' בניסן תשס"ג (2003), בגיל 95. עליו נאמר שנהג לבוא ביום העצמאות לבוש בגדי שבת לבית הכנסת לתפילה החגיגית, ולאחר מכן קיים סעודת חג בשיר והלל לשם יתברך.

וכך כתב בספרו "וזרח השמש" חלק ג סימן סג:

"יום העצמאות ודאי שהוא יום גדול. שזכינו בארצנו הקדושה ותיקנו הרבנים הא' בזמנו לגמור את ההלל בברכה. ומי שנהג כמותם, ישארו במנהגם. ומי שעדיין לא נהגו לא יברכו, כי נתחדשו דעות שלא לברך וספק ברכות להקל וכן כתבתי בהקדמתי לספר העצמאות . אכן הרב משאש דן בשאלה האם לברך על הלל אבל ודאי שאין ספק באמירת ההלל והדיון בו הוא דן האם יש לברך או לא . בסידור 'מזרח שמש' שיצא בפיקוחו האישי, הקפיד להביא את כל נוסח התפילות ליום העצמאות וליום ירושלים."

מרן הגאון הגדול המפורסם משה מלכה זצ"ל  

היה רבה הראשי של פתח תקווה ונפטר בשנת תשנ"ו. הרב מלכה נסמך על ידי רבה הראשי של יהדות מרוקו, הרב יהושע ברדוגו לשוחט ובודק מומחה. בשנת תש"ז (1947) על פי בקשתו של הרב כלפון (רבה של טיטואן), שימש כרב בקהילות לעראיש, לקדח-כביר וארזילא (צפון מרוקו), וכן שימש כחבר בית הדין בקזבלנקה שפעל בראשותו של הרב שלום משאש, ושימש כסגן נשיא בית דין זה.  בתמוז תשכ"ז (1967), עלה לארץ ישראל ושימש כרבה של העיר פתח תקוה עד פטירתו. מגודל ענוותנותו הגדולה, באמת ובתמים, אנו יכולים ללמוד חיבתו העמוקה ללא מיצרים לארץ ישראל ולמדינת ישראל וכך דבריו:

"...מיום עמדי על דעתי, נמשכתי בכבלי קסם אחר כל דבר הקשור לארץ ישראל, היא היתה מיטב חלומותי... היא השביעה אותי מרוב טובה, היניקה אתוי מחלבה ומדבשה, ואפשרה לי להתענג ולהתבסם מיו תורתה, זכתה לי ועזרה בידי להדפיס את ספי "מקוה מים" ששה חלקים ו"נטפי המים" שלשה חלקים" (בהקדמתו שו"ת "מקוה מים" חלק ה').

מורנו ורבינו הגאון נשאל בספרו:

האם מותר להעמיד דגלי ארץ ישראל בבית הכנסת, ועל זה השיב:

"לא ידעתי במה נסתפקת, ומה הוא האיסור שיכול להיות בדבר, אמת היא שישנם אנשים קיצונים המתנגדים למדינת ישראל ולכל הקשור אליה, והם רואים בדגלה כפירה וסטיה מדרך התורה, אבל אנשים אלה הם מעטים מאוד ונער יכתבם, ודעתם לא מעלה ולא מורידה, והעיקר הוא שכל מה שקרה וקורה כאן במדינה הכל  בהשגחה אלהית ויש לי כאן איכות דברים, רק שאין העת והזמן מוכשרים להעלותם על הכתב, ועוד חזון למועד, באופן שלפי דעתי אין חשש כלל של איסור להעמיד דגל המדינה בבית הכנסת, אדרבא זהו כבודה ותפארתה של מדינת ישראל שיתנוסס דגלה על גבי ארון הקדש כדי להוכיח קבל העמים והעדות שתורת ישראל וארץ ישראל היינו הך, וכי דגל ישראל צריך שיהיה קשור לתורת ישראל".

מרן הגאון העצום הרב עובדיה יוסף זצ"ל:

".... ברצוני להדגיש תחילה כי מדינת ישראל ועצמאות שלטון עם ישראל בארצנו הקדושה הינם בעלי חשיבות היסטורית ודתית ממדרגה ראשונה.

לאחר כאלפיים שנות גלות לעמנו הנדכה והנרדף בארצות הנכר, זכינו לשוב לארצנו הקדושה תחת שלטון עצמאי במדינת ישראל.... שלש פעמים זכינו בעזה"י לנצחונות נפלאים על אויבנו הזוממים להכחידנו, במלחמת הקוממיות, מבצע קדש ובמלחמת ששת הימים ראו כל אפסי ארץ את ישועת (ה') אלהינו.

ובתלתא הוי חזקה... נאמר, "וראה בטוב ירושלים": מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו... אמנם אין לכחד כי ישנם לדאבוננו צללים רבים המעיבים על שמחתנו, אולם מעט אור דוחה הרבה מן החושך. עד שיפוח היום בביאת משיח צדקנו ונסו הצללים, ועלינו יזרח ה' וכבודו עלינו יראה עכ"ל". (קובץ תורה שבעל פה כרך ט"ז, תשל"ד , עמ' י"ט – כ').

וכך כותב בשו"ת "יביע אומר":

"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה"... מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה".

מרן הגאון עמרם אבורביע זצ"ל 

הגאון אבורביע עלה ממרוקו לארץ ישראל בשנת תרס"ו (1906) בהיותו בן ארבע-עשרה שנים, היה תלמידו של הרב יוסף חיים בן יהודה הכהן, ששימש ראב"ד של עדת המערביים בירושלים. הגאון אבורביע עסק במסחר תשמישי קדושה וספרים בשכונת מחנה יהודה בירושלים בשותפות עם ידידו הרב יוסף שלוש, שהיה ראש עדת המערביים בירושלים. בשנת תשי"א (1951) נבחר אבורביע על ידי הרבנות הראשית לישראל, בראשותו של הראשון לציון עוזיאל, כרב ראשי לעדה הספרדית בפתח-תקווה לצידו של הרב הראשי של פתח-תקוה עוד לפני הקמת המדינה, נטל הרב עמרם אבורביע חלק במאבק היישוב בארץ לתקומת המדינה. היו לו קשרים עם מחתרת ההגנה, בגין זאת אף נעצר על ידי שלטונות המנדט. גם בניו נמנו על הנוטרים והיו חברי מחתרות ובהמשך שרתו בצה"ל. מרן הגאון עמרם אבורביע זתע"א, שהיה בקי בחישוב "תקופות ומזלות" זיכנו בחידוש נפלא: שביעי של פסח, קריעת ים סוף – כנגד יום העצמאות.

מרן הבית יוסף, ר' יוסף קארו זצ"ל בשולחן ערוך, או"ח סימן תכ"ח סעיף ג' הביא שכל חגי השנה נקבעים עפ"י ימי הפסח בא"ת ב"ש, דהיינו לדוגמא: האות  יום שחל בו יום א' של פסח-בו יחול תשעה באב וכן על זה הדרך:

א-ת       תשעה באב.

ב-ש       שבועות.

ג-ר        ראש השנה.

ד-ק       קריאת תורה. שמחה תורה בחו"ל אסרו חג בארץ.

ה-צ       צום יום הכיפורים

ו-פ        פורים החל לפני פסח

על היום השביעי של פסח, יום קריעת ים סוף לא הובא סימן בשולחן ערוך. ועל זה כתב בספרו "נתיבי עם", סימן תכ''ח  " ובימינו זכינו לדעת

ז-ע     שיום שביעי  של פסח הוא יום העצמאות" . לב מלכים ביד ה', וקורא  הדורות מראש, נתן בליבם לקבוע את יום העצמאות לפי התאריך העברי (ולא בלועזי) דווקא בה' באייר, שלעולם יהא כנגד גאולת מצרים, שביעי של פסח, וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות, אמן.

האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זתע"א.

הגאון, הצדיק המופלא, המלומד בניסים האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זתע"א, בנו של הבבא סאלי, נשא תפילה לפני א-ל שוכן מעונה, מספר חודשים לפני הקמת מדינת ישראל בפיוט שחיבר "יחיד רם יערות חושף", השגור ומושר בפי רבים מיהודי המערב-מרוקו שם ביקש מאדון האדונים: "דגל ישראל הרימה".

וכשקמה המדינה והונף והורם הדגל, אמר על כך אביו הגה"צ המלוב"ן אדמו"ר רבי ישראל אבוחצירה ה"בבא סאלי" זצ"ל:

"תפילתו עשתה רושם גדול בשמים בהקמת מדינת ישראל".

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ראשון לציון, הרב הראשי לישראל.

בתשובה למכתבכם מיום כ' אייר דנא. הנני לענות:

"יום העצמאות במדינת ישראל הוא אחד הימים הגדולים בתולדות ישראל שיש בו משום גאולת ישראל מסכנת כליה ודאית ח"ו, בקום על הישוב הארץ הישראלי שהיה מצער בכמותו ודל בכוחותיו, כל תושבי הארץ הרבים ועצומים וממלכות ערב שמסביב הארץ בנשקם וחילם, ולולא ה' שהיה לנו, כי אז חיים בלעונו אותנו היושבים בארץ, ואת כל קהילות ישראל שבממלכתם, לפיכך גם זה הוא ניסא דרבים לכל ישראל, ומצוה לנהוג בו פרסום של הודיה למושיעם של ישראל, בבתי הכנסת ובבתי הספר ותלמודי תורה, למען יכירו התלמידים את חסדי ה' עם עמו ישראל ביום זה.

ומצוה על ההורים להביא ילדיהם אתם בבתי הכנסת להודות לה' [על] חסדו, ולהתפלל לבצורה ושלומה של מדינת ישראל, שבשלומה יהיה שלום לכל ישראל."

הרב עובדיה הדאיה - נולד 1890 נפטר 1969

נחשב לאחד מבכירי חכמי ההלכה הספרדיים וגדול מאוד בתחום הקבלה. היה מבכירי ההוראה בישיבת פורת יוסף והרב הראשי לפתח תקוה, וכן חבר בית הדין הרבני. בשנת תשי"ח פרסם את הכרך החמישי של ספריו, שו"ת "ישכיל עבדי"  וכך כותב לאחר דיון בעניין שלושת השבועות:

"בוודאי דגם הקמת מדינת ישראל ומנהיגיה הכל הראה הקב"ה לאדם הראשון ואין להרהר אחר מידותיו יתברך ויתעלה ...ואיני יודע מה להם כי יזעקו, אחרי כי כך גזרה חוכמתו יתברך, כאמור כי אפילו ממונה על סדרי השקיה משמים הקימוה וכל שכן מדינה שלימה עם שרים ורוזנים ..יוצא מכל זה, כי חס וחלילה להגיד על אלה שהשתדלו נמרצות עם מלכי עולם להקמת המדינה וכן אותם המטפלים בהגברת העלייה, כאילו חס וחלילה עושים נגד השבועות הנ"ל ..."

מעט מחכמי ספרד שדברי קודשם צוטטו לעיל זכו לראות בשחרור ירושלים השלמה, או רק בהקמת מדינת ישראל וזכו לעלות אליה, והתקיים בהם: "עין בעין יראו בשוב ה' ציון" – כלם הודו לה' על כל החסדים והטובות אשר גמלנו ה'.