לדמותו של רבי מרדכי אביטן זצ"ל


לדמותו של רבי מרדכי אביטן זצ"ל 

כתבה שהתפרסמה בעיתון המקומי הדתי בבאר שבע (כט' תמוז תשס"ז)

מאת אריאל כהן 


לפני כשבועיים, מוקף בבני משפחתו ובשיבה טובה, הלך לעולמו  רבי מרדכי אביטן זצ"ל, יהודי חסיד וקדוש שחלק מגדולתו וגאונותו מתגלות לראשונה כיום, רק לאחר פטירתו. 

בכל עיר בישראל נותרו עדיין יהודים  מעטים שהם בבחינת 'הדרת זקנים שיבה' אנשי תורה וחסד, שעיסוק בלימוד תורה הוא לחם חוקם והם עושים זאת באהבה גדולה, בתמימות ובביטול גמור. מרביתם צנועים ונחבאים אל הכלים.  אין הם זקוקים לטובתו של איש, אין מסביבם עדת חסידים, מקורבים ומקרבים, והם עובדים את קונם ביראת שמיים ובשמחה אמתית. 

בליל שבת קודש פרשת בלק  לפני כשבועיים, באשמורת הבוקר, הלך כדרך כל הארץ  ובשיבה טובה,  אחד מצדיקיה הנסתרים של העיר באר שבע , רבי מרדכי אביטן זצ"ל, יהודי למדן וחסיד שזכה לשבת בשולחנם של תלמידי חכמים ולשתות בצמא את תורתם. רבי מרדכי התגורר בבאר שבע וגידל בה את משפחתו הענפה וזכה להעמיד אחריו 12 ילדים שיח'  אשר זכו לקבל מעט מהנהגותיו הקדושות  ויראת השמיים הגדולה שהיה בו במשך כל שנות חייו. בשל צניעותו ופרישותו מכל סממן של יוהרה, לא פורסמו מעולם מופתים שעשה, וניסים שנעשו לאחרים בזכותו. הוא  זכה ללמוד במחיצתו של הבבא רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל, ואף עם הבבא סאלי  זיע"א היו לו  קשרי ידידות עמוקים. כמו כן היה תלמידו וחברו  של הרה"ג חיים שושנה זצ"ל בנם של קדושים  הטמון אף הוא בעיר באר שבע. כל ימיו היה רבי מרדכי איש תורה וחסד, עניו הנחבא אל הכלים ורבים ממכריו לא ידעו על גאונותו המופלגת, בקיאותו וכושרו הלימודי החריף בנגלה ובנסתר. בכל ימיו בין רבנים שאב רבי מרדכי כוחות להוסיף וללמוד שוב ושוב גמרא, משנה ,זוהר והלכות והיה נהנה מכל לימוד  ודבר שבקדושה. יום יום היו על שפתיו פסוקי תהילים ופרקים שלמים מן התלמוד שהוסיף ושנן בהם שוב ושוב. בזכות שעות רבות של לימוד תורה  וחיים  בקדושה וטהרה זכה ר' מרדכי לברך ולעזור ליהודים רבים שנושעו וראו נפלאות בזכות ברכותיו ולא מעט נשים עקרות נושעו בזכות ברכתו.  עוד בהיותו במרוקו ארץ לידתו יצא שמעו של רבי מרדכי למרחוק, כמייעץ לאנשים בנושאים רבים  ומסייע לחולים ונזקקים בכל צרה. בחוכמתו הרבה וידיעותיו המקיפות בנגלה ובנסתר עשה שימוש יומיומי בסיוע לבני הקהילה.

מיום עלותו ארצה קיבל עליו שלא לעסוק עוד בנסתר  ממש, אלא להקדיש עצמו ללימוד תורה, להשפיע ולסייע לילדיו ומשפחתו.  בני המשפחה ידעו על פעולות בודדות בהם פעל הרב לרפואת ילד במצב קשה , פקידת בן זכר ואירועים חריגים במשפחה, אולם רבי מרדכי  דחה בכל תוקף מבקשת הרבים לפעול בתחום והשיב בשלילה לכל מבקש והקדיש את עצמו ללמוד תורה להשפיע ולסייע לילדיו ומשפחתו .    

בתחילת דרכה של המשפחה בבירת הנגב, הייתה המשפחה מתגוררת בשכונת  'משק עזר' כמו משפחות עולים רבות ממדינות צפון אפריקה. ר' מרדכי פרנס את משפחתו באמצעות חנות מכולת שהייתה לו בשכונה ו' בעיר. שימש כרב שוחט ובודק של הקהילה בעיר. תושבי השכונה זוכרים כיצד היו נכנסים לחנותו של ר' מרדכי ותמיד תמיד ראשו טמון עמוק בתוך ספר הזוהר או בקריאת 'חוק לישראל'. גם בשעת העבודה היה שקוע בלימוד תורה, גופו היה בחנות אך ראשו מונח בסוגיות בגמרא או בשינון פרקי תהילים בבחינת "תורתו קבע ומלאכתו ארעי ". יכולת הלימוד המופלאה שבה זכה סייעה לו במשך השנים לדעת את התורה כולה על טעמי המקרא בעל פה. בשעת קריאה בתורה היה ר' מרדכי מתקן את הבעל קורא מבלי להביט כלל בחומש. זיכרון צילומי נדיר של כל אות, טעם ותג שכבר קשה לראות במחוזותינו. שליטתו בנגלה ובנסתר ובידיעת הש"ס המשנה ומפרשיה בעל פה , בזמן לימודיו כאשר כהו עיניו היה רבי מרדכי מלמד את בני החבורה בע"פ ללא ספר  בלימוד המשנה על מפרשיה וכן בלימוד הגמרא.

בשנים האחרונות לעת זקנה ,עזב את החנות וישב ללמוד בכולל בעלי בתים במשך כל שעות היום  כמו כן  היה מעביר שיעורים בכמה בתי כנסת בשכונה ו' הישנה. ר' מרדכי זכה לקיים את מצוות "כתבו לכם" ואף הכניס בחייו ספר תורה הנושא את שמו.

מעבר לכל סיפורי כוחות הקדושה אשר מספרים עליו ועל היותו איש תורה אמיתי שעסק בכל מקצועות התורה, בולטת  אישיותו החמה והלבבית, מאירת הפנים ונעימת ההליכות.    

הרב מרדכי היה מחובר בכל נימיו וגידיו לפרשנותו של אור החיים הקדוש ולמד את תורתו בשעות הקטנות של ליל שבת ולאורך כל השבוע ונפשו קשורה בנפשו .

בני המשפחה זוכרים שתמיד הזכיר ר' מרדכי את הצדיק ר' חיים בן עטר- האור החיים הקדוש, רק בפטירתו הבינה המשפחה את עומק הקשר המיוחד שהיה ביניהם....  

ביום רביעי האחרון בחייו,  לקה רבי מרדכי באירוע מוחי ומצבו התדרדר, הוא הובהל לבית החולים ומצבו התדרדר אט אט. כל בני המשפחה ישבו סביבו וקיוו לשיפור במצבו,.

ביום חמישי בשעות הערב מצבו של ר' מרדכי  התדרדר מאד, לחץ הדם והדופק כבר העידו על סימנים של מוות קרב וכל בני המשפחה התאספו סביבו מן הגדול לקטן. במיטתו שכב רבי מרדכי כמלאך מבלי נוע, גופו נוכח אך נשמתו כאילו מסרבת לסיים את שליחותה. בני המשפחה ידעו כי אביהם אהב מאד את רבי חיים בן עטר וקיוו כי יחזיק מעמד עד ליום ההילולא שחל במוצאי השבת. באותו הרגע שאמרו לר' מרדכי את שמו של אור החיים הקדוש והזכירו בפניו הרדומות את יום ההילולא, החל המוניטור להשתולל ולהתעורר לחיים, בני המשפחה הרגישו כי נשמתו עולה ויורדת ואינה מוכנה להיפרד עדיין מהעולם אלא מחכה ליום השבת .

בליל שבת בשעת לילה מאוחרת שוב נרשמה התדרדרות חדה בדופק ובלחץ הדם, בניו שהיו סביבו כל העת, התאספו כשבגדי שבת עליהם, סביב מיטת האב והחלו והחלו יחד בקבלת שבת , שיר השירים , כאשר בנו של הצדיק ר' חיים שושנה זצ"ל  מקדש על היין ולאחר מכן המשיכו את מנהג אביהם כמידי שבת בשבתו "בר יוחאי " פתח ר' יצחק ואמר ..  אזמר בשבחין וסיימו בלימוד אור החיים הקדוש על פרשת בלק "ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו " שם מפרש אור החיים הקדוש "ה' אלהיו עמו גם אם ייסרהו , על משמרת אהבתו יעמוד וממשיך האור חיים ומסיים על רבי עקיבא שהיו סורקים בשרו במסרקות של ברזל והיה מאריך באחד גם שסורקין בשרו מדבק נפשו  בה' באלהיו   וכך במעמד כל בניו ובנותיו לבושים בלבן לכבוד השבת נפרדו מאביהם בשמע שראל ה' אלוקינו ה' אחד . במוצאי השבת ניטמן רבי מרדכי בדיוק באותו היום ובאותו התאריך והשעה  שבה ניטמן רבי חיים בן עטר זצ"ל שאותו כה אהב רבי מרדכי כל חייו.

במסע הלוויה של רבי מרדכי אשר החל  סמוך לחצות הלילה במוצאי שבת, השתתפו מאות רבות של יהודים תושבי באר שבע והסביבה אשר ליוו את מיטתו בהקפות סביב מיטתו ובתקיעות שופרות. רבני ערים  ופשוטי עם הלכו זה לצד זה אחר מיטתו כשהתרגשות  ועצב מתערבבים להם יחד. למרות השעה המאוחרת, נמשכה ההלוויה עד השעות הקטנות של הלילה והתרגשות גדולה של קדושה אחזה בכל המלווים.

מקום קבורתו גם מעוררת השתאות רבה, רבו וחברו הצדיק רבי חיים שושנה (מחבר ספר אעירה שחר ) היו קרובים בחייהם כאהבת דוד והונתן כל חייהם עמלו יחד בלימוד התורה , רבם מעידים על הלימוד החריף שהתנהל בן גדולי התורה, רבים  לא עמדו ביכולת הניתוח והלימוד שלהם .

מי שראה את רבי חיים ורבי מרדכי לומדים מעיד שלימודם כשני מלאכים ואש יוקדת .

חברותם היה בדומה ללימודם של ריש לקיש ור' יוחנן שלא היה קיום אחד ללא השני . רבי מרדכי היה ידוע בחריפותו ובשאלותיו ובלימודו .

מיום שנפטר רב חיים שושנה זצ"ל ירדה עצבות על רבי מרדכי ובכל מעמד היה מתאר את חסרונו בלימוד שאין לו את הלימוד החריף שהיה .

אכן השגחת בורא עולם שבחיהם ובמותם לא נפרדו וכך עם צאת השבת כוונה יד ההשגחה  שרבי מרדכי ייקבר בסמוך ובמרחק של 5 ס"מ מאהובו ורבו הרב חיים שושנה זצ"ל  .

בסמיכות של חצי מטר קבור גם חברו הרב מנחם גבאי זצ"ל שהיה חברו ללימוד בנסתר .

בכתבים שנשתיירו כתב ר' מרדכי ספר העוסק בהלכות שחיטה ומנהגים בו חתם רבי מרדכי זצ"ל  את ספרו כך : "..טעמי שחיטה ביום שישי בשבת קודש 26 יום לח' אדר וצרת בכסף בידך לפ"ק כתבתי אותם אני מרדכי אבטאן ולכותב ולקורא בהם תן מנוחה ויזכו ימיו כימי נוח...והלומד בהם ישמח עד ביאת גואל לישראל ...

ספר אשר כתב  בקולומוס בשנת וצרת=תרצ"ו לפני 71 שנה , בין דפיו נמצאה תעודה על קבלת הסמכה לשוחט  בשנת תרצ"ה

מה רבה הייתה הפתעתם של בני המשפחה כאשר גילו כי בעמוד הראשון של אחד הספרים שכתב מופיעה הכותרת הכל כך מיוחדת "מאמר לנפטר"  העוסק בצדיק הנפטר מן העולם.   –"הספד לצדיק"  .

שבת פטירתו של רבי מרדכי חלה ביום שבת קודש פרשת פנחס ומה רבה ההשתוממות שבין כתביו נמצאה פתקה קטנה אשר נושאת את הכתובת "פיוט לפרשת "פנחס" העוסקת בקנאותו של פנחס בדומה לרבי מרדכי שהיה קנאי לגבר ה'   "נבא ולא ידע מה נבא " ?!

באזכרה שנערכה בתום ימי השבעה, השתתף קהל רב, מכרים מקרוב ומרחוק שבאו לכבד את הנפטר לקרוא משניות לעילוי נשמותו ולהאזין להספדים לזכרו. לר' מרדכי ספדו  הצדיק רבי ברוך אבוחצירא שליט"א, בנו של הבבא סאלי זיע"א  אשר דיבר על הקשר האישי המיוחד בין המנוח לבין אביו, כמו כן נשאו דברים רב העיר ב"ש הרה"ג יהודה דרעי שליט"א, הרה"ג בנימין בצרי שליט"א רב קריית האבות ושכונה ו' החדשה, הרה"ג שמעון בן חמו שליט"א  רבו של מושב פעמי תש"ז, הרה"ג יורם כהן שליט"א רב שכונת רמות ב"ש, הרה"ג יוסף דהאן שליט"א מנהל מחלקת מקוואות ברבנות באר שבע, הרב שלום דנינו וד"ר עמרם מליץ .

שבת פקידת חודשו תחול ביום טו באב עליו נאמר : "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים,           

העיר באר שבע, איבדה את אחד היהודים הצדיקים שהיו לעיר , אחד מבין רבים שהיו סמל למופת של פשטות וצניעות, שילוב נדיר של  למדנות וחריפות, נועם הליכות ואמונת חכמים טהורה וזכה, שכבר נדמה כי חלפה לה מהעולם. 


על מצבתו נכתב