דברי הספד במלאות שנה לפטירתו -


מסע הלוויה ופרקי זיכרון לרבי מרדכי אביטן זצ"ל

3.קובץ להורדה - מסע הלוויה ודברי זיכרון לחכם מרדכי אביטן תשסז.pdf


פקודת השנה והיא גם   

יום הילולת רבי מאיר בעל הנס 

 

האזכרה בשנה הראשונה 



באזכרה שנערכה בתום השנה  ספדו למו"ר רבי מרדכי אביטן זצוק"ל 

הרה"ג בנימין בצרי שליט"א רב קריית האבות ושכונה ו' החדשה .

הרה"ג שמעון בן חמו שליט"א רבה  של קרית גת

הרה"ג יורם הכהן שליט"א רב שכונת רמות .

הרה"ג יוסף דהאן שליט"א, מנהל מחלקת מקוואות ברבנות ב"ש

ד"ר עמרם מליץ היצ"ו

הבן , מאיר אביטן  היצ"ו

הבן, ציון אביטן  היצ"ו

 


"רבי מרדכי אביטן היה שריד לדור דעה"

מתוך כתבה בעיתון המקומי הדתי – אריאל הכהן

כך ספדו השבוע רבנים ואישי ציבור באזכרה מלאת 11 חודש לפטירת הרב מרדכי אביטן זצוק"ל, אשר התקיימה ביום ראשון ליל יד' אייר-יום הילולת רבי מאיר בעל הנס. מפגש תאריך הפקידה עם יום ההילולה הינה חלק ממסכת תאריכים המשתלבים מיום פטירתו ב יד' בתמוז. יום הקבורה חל ביום הילולת אור החיים הקדוש,אשר כל חייו למד מתורתו, יום השלושים חל בט"ו באב ויום פקידת 11 חודש חלה ביום הילולתו של רבי מאיר, הילולה זו הקפיד רבי מרדכי אביטן לקימה בביתו לאורך כל חייו בהלל וזמרה ומעולם לא נתבטלה וכך עשה חסד הקב"ה וחברה יום שנתו עם הילולת רבי מאיר בעל הנס. באזכרה זו נכחו חבריו, מוקיריו, תלמידיו ובני משפחתו. במהלך האזכרה נשאו דברים, הרה"ג שמעון בן חמו שליט"א רבה הראשי של קרית גת, הרה"ג יורם כהן רב משכונת רמות בב"ש, הרה"ג מסעוד מנחם שליט"א, רב הישוב אביבים בצפון, הרב יצחק דהאן שליט"א מזכיר בתי הדין בב"ש וכן עו"ד ד"ר עמרם מליץ. עוד נשאו דברים תלמידיו ובניו של הרב, מאיר אביטן, וציון אביטן. ליום ההילולה הוציא בנו  חוברת מיוחדת "הילולא דצדיקא" העוסקת בפרקי זיכרון של הרב מרדכי עם תורת רבי מאיר בעל הנס, ולימוד ליום הילולת רבי מאיר בעל הנס.


 

הרב שלמה בן חמו דיין ורב העיר קרית גת  

 

... אנחנו עם ישראל התחייבנו להקריב קרבן פסח ביום יד' ניסן וכל יהודי ויהודי צריך לאכול כזית מקרבן פסח ,  הוא נשחט למנויו  כלומר משפחה משפחה ואז יהודי צריך להימנות על הקרבן ומי שלא עשה זאת במזיד חייב כרת למה? כי הקרבן הזה אומרים חז"ל נקרא קרבן הברית בזה יהודי נכנס לברית עם ריבונו של עולם והנה אם יהודי היה רחוק מן המקש או היה חולה או לא הייתה לו אפשרות לקיים את המצווה הזאת אז התורה נתנה הזדמנות ליהודי ואומרת שבארבעה עשר באיייר  אז היהודי נמנה עם אותם יהודים שלא אכלו ואוכל רק מצה איתו , אבל לא חייב לבטל חמץ מן הבית , רק מצות ומרורים יאכלהו ואם ח"ו  גם יהודי אומר הרמב"ם לא עושה את זה פסח שני חייב כרת ונשאל השאלה למה התורה דווקא נתנה הזדמנות  שניה ליהודי במצווה הזאת , בכל מצווה לא ניתנה הזדמנות ושואלים המפרשים הרי יש כלל בהלכות קרבנות בטל יומו בטל קרבנו , אלא אומרים כאן חז"ל התורה ככאן רצה ללמד אותנו יסוד בנשמה היהודית הנשמה היהודית היא לא מתרחקת מבורא עולם גם כשהיא מתרחקת היא לא רוצה לנתק מגע טוטאלי עם ריבנו של עולם כי היא חלק מאלוה ממעל וגם כשהיא נכשלת אז היא חוזרת ומשתוקקת לשוב לאביה שבשמיים . וכיוון שקרבן פסח זה מכניס את היהודי בקרבן הברית אז התורה מייבת אותו דווקא בקרבן הזה לעשות והנה דווקא רבי מאיר בעל הנס – שרבי מאיר בעל הנס זה לא רבי מאיר של המשנה, יש שני רבי מאיר , רבי מאיר שבמשנה שהוא תלמידו של ר' עקיבא והיה אחר שנקרא רבי מאיר בעל הנס והעם משרבב את שתי הדמויות והנה רבי מאיר לימד אותנו ויש מחלוקת בתלמוד מסכת קידושין דף לו מתי ישראל נקראים בנים יש פסוק בתורה כתוב "בנים אתם לה' אלוהיכם"  ויש מחלוקת בין רבי  מאיר ורבי יהודה מתי ישראל נקראים בנים ? רבי יהודה אומ: ר כשנוהגים מנהג בנים נקראים בנים אבל אם ח"ו מתרחקים ואהם לא מכירים את אביהם שבשמים , מה נקרא להם בנים ?!

בא רבי מאיר ואומר לא , בין כך ובין כך קרויים בנים שנאמר: זרע בנים משחיתים " אפילו שהם משחיתים נקראים בנים  ואתם יודעים יש כלל בתלמוד שרבי יהודה ורבי מאיר חולקים הלכה כמו רבי יהודה אבל במחלוקת הזו הלכה כמו רבי מאיר , למה ? כי הגמרא מביאה ארבע ראיות לשיטתו של רבי ממאיר ואומר המהר"ל הקדוש כשיהודי חוטא שהוא לא מתכוון נגד בורא עולם , למשל כשיהודי עושה עבירה האם הוא אוןמר אני הנני מוכן ומזומן לעשות עבירה ח"ו , אם יהודי נוסע בשבת הוא חושב ? הוא לא עושה כלום הוא רק מניע את המכונית ולכן הוא לא מתכוון לקנטר לעשות נגד ריבונו של עולם הוא עושה זאת מתוך אונס , הסביבה והחינוך שקיבל אונסים אותו לעשות עבירה אבל יהודי לא רוצה לעשות מצוות  השאיפה שלו לעשות מצווה ולכן רבי מאיר אומר בין כך ובין כך קרויים בנים , גם אם הם עוברים הם לא עושים זאת במזיד לכן דווקא נפטר בפסח שני כי גם פסח שני כפי שאמרונו התורה נתנה הזדמנות לשוב ולתקן ולשכלל ולחזור אל אביו שבשמים . עוד מעט ביום חמישי בית ישראל חוגג לג בעומר שני גדולי ישראל זכו שאנחנו האומה הישראלית נמציחה אותם זה רבי מאיר ורבי שמעון וזה למה? למה לא מנציחים הילולה של משה או הילולא של רבי יהודה הנשיא מחבר המשנה או רבי עקיבא רבם של רבי מאיר ורבי שמעון , למה דווקא זכו שתי התנאים הללו לעשות את ההילולא לזכרם , אלא רבותי מי שמעיין במאמריהם המופיעים בתלמוד יראה ששני התנאים הללו  הייתה להם אהבה עזה לאומה הישראלית , אהבה עזה אהבתו של רבי מאיר בין כך ובין כך קרויים בנים הוא לא יכול לותר על האומה הישראלית ואהבת התורה ואהבה שלישית אהבת ארץ ישראל , רבי מאיר היה אומר בכמה מקומות כל היושב בארץ ישראל  ארץ ישראל מכפרת עליו או כל יהודי שיושב בארץ ישראל וקורא קריאת שמע  או מדבר בלשון הקודש בשפה העברית שפת הקודש של האומה הישראלית אז יש לו חלק לעולם  כך רבי מאיר אומר אם כן הייתה לו אהבה עזה לעם לא"י ותורתו וכן רבי שמעון בר יוחאי כל מאמריו אנחנו לומדים , כל מי שנוגע בבת עינו של יהודי כאילו נוגע בבת עינו של בורא עולם , כל העוזר לישראל כאילו עוזר לשכינה ולכן עם ישראל מזכיר להם טובה כי הם הנציחו והבליטו את אהבה של האומה הישראלית , כך רבי מרדכי עליו השלום  אתם יודעים היהודים שלנו מגלות מרוקו הייתה להם אהבה עזה לארץ ישראל , הם עלו עם כל הבעיות , הייתה להם הראשונים , כי העולים הראשונים היו מיהודי מרוקו ב1880 מרן אור החיים הקדוש עלה לארץ ישראלהוא ועוד יהודים מאיזור תאפללית ליישב את טבריה צפת וירושלים ורב החכמים שהיו בירושלים היו מחכמי המערב הייתה להם אהבה עזה לארץ ישראל , לשפה שלנו , כשאנחנו למדנו בתור ילדים קטנים לא למדנו בערבית , צרפתית  אלא  בשפת הקודש שריבונו של עולם מדבר בה עם המלאכים ועם התורה שכתב לכן זכה רבי מרדכי דווקא שהפטירה שלו תהיה ביום שנפטר גם מרן  אור החיים הקדוש שאהב את ארץ ישראל מי שלמד את הפירוש שלו על התורה אז הוא יתמלא אהבה לתקופה שלנו שבה אנחנו זכינו לאתחלתא דגאולה ולראשית צמיחת גאולתינו עם כל הבעיות שיש במדינה עם כל הצללים אבל ען ישראל השתחרר מהשעבוד השתחרר מהדיכוי של אומות העולם והגלות והנה הקים לו מדינה שתלך ותגדל ותהיה כסא ה' בעולם ועל זה צריך לשמוח ולתת הודיה לבורא עולם ולכן הוא נפטר בטו בתמוז כנראה הוא היה אוהב את הפירוש לאור החיים הקדוש ודווקא האזכרה של 11 חודש ביום פטירת של רבי מאיר על הנס

לא אאריך כי יש עוד רבים שצריכים לשאת דברים רק נתפלל שרבי מרדכי עליו השלום יתפלל על אשתו ובניו ונכדיו ובנותיו וכל הקהל הקדוש הזה על העיר ועל מדינת ישראל  ונזכה לגאולה השלימה אנן כן יהי רצון תהיה נשנתו צרורה בצרור החיים .


 

הרב ציון  אזולאי חזן , בית הכנסת היכל שלמה  

 

משפחה יקרה, הרבנים מוקיריו של המנוח עליו השלום שהכרתי שלושים שנה אחורה איך שהגעתי לעיר האבות , ראשית קטונתי לעמוד כאן בפני הרבנים  ולדבר על כבוד הרב צריך זכות גדולה מאוד בשביל לדבר על רבי מרדכי , שמענו שמיתתו וקבורתו ביום  פטירת אור החיים הקדוש.  היינו במוצ"ש וראינו איך התהלוכה הייתה עד שרבינו עליו השלום ירד לקברו.  הלילה זה לא סתם נפלו שני אירועים בשנת פקידתו גם פסח שני וגם ליל ההילולא של רבי מאיר בעל הנס כנראה רבי מרדכי עליו השלום  ,לא רק אהב את הצדיקים אהב כל אדם ואדם , כאשר נפגשנו כאן בשעות הבוקר ביום שבת לבית הכנסת, ראית אדם איך הליכותיו , איך הוא הולך לבית הכנסת  איך הוא נכנס לבית הכנסת איך הוא מתפלל ביראת שמים בשמחה ובאמונה כזו שקשה לתאר.


הלילה  שהוא פסח שני מה רצה העם במדבר? הרי אם הייתי אני עכשיו היה נשבר לי השופר בר"ה  הייתי הולך לרב ואומר לו "לא תקענו בשופר כי נשבר השופר" , מה נעשה הרב ? יגיד לנו בשנה הבאה, כאשר פנה העם בשביל לא לפספס את מצוות קרבן פסח, יכל להגיד להם שנה הבאה! אבל ברוח הקודש ראה שזה דבר אמיתי שהעם רוצה לעשות את המצווה,  לא רוצה לפספס את המצווה, לעסוק במצווה. ומשה רבינו מתפלל לה' ואומר להם תחכו מה שישמיע לנו הקב"ה  ויאמר לי מה להגיד לכם ואז הקב"ה  פנה למשה כל אדם שלא עשה קרבן פסח בניסן יכול לעשות אותו באייר מכל מיני סיבות שהיו אם היה טמא , סיבה אחרת , וכן על  זה הדרך,  וזאת האמונה של עם ישראל שאיפת האמונה אנחנו רואים אותם בצדיקים כמו רבי מרדכי שלושים שנה שהכרתי אותו לא זז מאותו האמונה מאותו סידור תפילה וכאשר ישבה חברותה הם קוראים בספרים בספרים והוא בע"פ  ומסביר בע"פ וכן על זה הדרך  אותו אדם אותו חיוך , אותם מידות הכתובות בספרים אבל כאשר אתה רוצה ללמוד מידה מסוימת של אמונה או מידה אחרת , אתה צריך להיות דבק כמו רבי מרדכי עליו אם אתה לא דבק   בצדיק הזה אתה לא יכול לעשות את המידה הזו כמו שצריך.

 אז כאן ראינו הוא סמוך לאור החיים הקדוש , פקידת השנה סמוכה לרבי מאיר בעל הנס וסמוכה  לפסח שני ובוודאי זה אומר דרשני , ובודאי שהצדיק אהב את הקב"ה מעומקא דליבא , מאמין בו .

הם באו מחו"ל  לא למדו כלום הן באו מוכנים מחו"ל  והם כאן המשיכו בשביל שנראה אותם  איך להתנהג איך ללמוד את המידות איך להתפלל  כמו שצריך בלי מחשבה זרה חלילה וכל זה ראינו בצדיק יהי רצון שכל מה שנאמר ויברכו יהיו לע"נ של מורנו עטרת ראשנו רבי מרדכי אביטן כן יהי זכרו ברוך.


רבי מסעוד מנחם , רב המושב אביבים – גיסו של הרב .

 

כבוד הרבנים כל אחד כפי מעלתו וכבודו  , אנחנו הערב הזה שנקרא ערב אחד עשר  חודש הנקרא "פקודת השנה"  , אני לא אשכח את המילה "ההילולא" לפי דעתי ההילוא של הצדיק הזה לא נקראת פקידה אלא נקראת הילולא ואני אסביר מדוע , אני אומר ערב הילולא ולא " ערב פקידה " רבותי הצדיק הזה כמו שהזכירו קודמי באנו לכבד את זכרו חסיד עניו בעל צדקות גמילות חסדים הכנסת אורחים איש שכולה תורה ומכבד לומדיה צדיק שהחזיר נשמתו לבורא עולם באותו לליה ערב שבת קודש המלווים אותו מלאכי שרת וגם רואים שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה שהערב הזה פקידת שנתו יצא לו ערב ההילוה של רבי מאיר בעל הנס עליו השלום , בגללשכל שנה ושנה עושה את ההילוא בביתו שנים , אני זוכר פעם אחת לפני שנים הינו אצל רבי אלעזר  בב"ש ואח"כ הלכנו לביתו של רבי מרדכי והיו עוד אנשים אצלו עושים את ההילולא של רבי  מאיר , שעושה את ההילוא צריך לראות את הוא היה שמח איך הוא עושה את ההילוא מכל טוב שבעולם והקב"ה ישלם שכרו בזכות רבי מאיר בעל הנס שזכה לערב ומחזיר לו קצת מן המצות שעשה , בגלל שהוא מקבל את השכר הצפון לצדיקים והוא נקרא צדיק שחי מיגיעת כפיו רבותי דעו לכם גם בחו"ל  וגם בא"י חי מיגיע כםיו לא מחפש טובה מאף אדם לא מחפש להיות רב ורוצה להיות אדם פשוט הנהנה מיגיעת כפיו  כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום יגיע כפיך כי תאכל ואשריך בעולם הזה וטב לך בעולם הבא , הוא חי ביגיעת כםיו יותר מכל האנשים האלו שהם רצים ורצים ורוצים להיות גדולים , הוא לא מבקש מעלה ולא טובה ולא היה רוצה שיקראו לו רב .

אותה מכולת שהייתה לו בחו"ל כאילו העתיקה הקב"ה לארץ ישראל והייתה לו אותה חנות מכולת

בחו"ל היה יושב במכולת ובזמן שאין לו קונים היה יושב ולומד בספר הרמב"ם , הגמרא , אור החיים הקדוש אותו הרב שהיה חביב עליו בחו"ל היה חביב עליו כאן בארץ ישראל  . אנחנו רואים שהקב"ה לא מקפח שום שכר בריה ובריה . כשהאדם בא לחנות לקנות הוא מסמן את הספר מטפל בלוקח וחוזר שוב לספר ככה המידה שלו , בלילה כל לילה היה קם לתיקון חצות , בזמן שהמלאכים בהם להלל ולשבח .

רבותי כמעט כל ימיו של הצדיק מוקדשים לתורה וצדקות וחסדים אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא .

מורי ורבותי אנחנו נמצאים הערב הזה בין ההילולא של רבי מאיר להילולא של רבי שמעון בר יוחאי עליו השלום , זכותם תעמוד לנו ולכל ישראל .

עליהם אמר דוד המלך עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות .. רבותינו אמרו במדרש איך יתכן  דבר כזה אנחנו רואים שמשה רבינ ועליו השלום עלה למרום דיבר עם המלאכים הוריד את התורה לעם ישראל ביופ פטירתו מה עושים ישראל מתענים ?! משה רבינ עליו השלום גדול הנבאים והצדיקים , מתענים ?

למה רבי שמעון בר יוחאי ביום זה עושים הילולא שמחים הרי בכל הצדיקים עושים תחנון , גם רבי מאיר

היו עושין תחנון אם לא היה יוצא ההילוא ביד' אייר חוץ מרבי שמעון בר יוחאי  עליו השלום

שואלים המדרשים למה ? רבותי דעו לכם שדוד המלך אמר "עלית למרום שבית שבי" – אותיות שב"י  שמעון בן יוחאי שעלה משה רבינו למרום לקבל את התורה  ראה את מותו של רבי שמעון בר יוחאי תחת כסא כבוד , שמעון בן יוחאי יהיה צריך לקבל את התורה להוריד לעם ישראל וראו שעדין לא הגיע הזמן שבני ישראל צריכים לקבל את התורה להוריד התורה ונתגלגל המצב לידי משה רבינו עליו השלום .

ורבי שמעון בר יוחאי צריך לפרש את הסודות לתורה שמשה רבינו הוריד .

יש עוד ענין אמרו רבותינו כל בן אדם שהניח בן כמותו בעולם הזה הוא לומד הוא נקרא חי כמו שנאמר ובניהו בן יהוידע בן איש חי הגמרא אומרת אטו כולי עלמא  .. אלא בגלל שהניח בן כמותו לא נקרא מת אלא חי .

עוד כתוב " ותיקוד בת-שבע אפיים ארץ, ותשתחו למלך; ותאמר--יחי אדוני המלך דויד לעולם "  . בזמן שאדם לפני שלמה המלך בנה לבקש שהמלוכה תעבור לשלמה ולא אחר ואמר לה המלך  הוא בנך ימלוך אחריך   והוא ישב על כסא תחתי כך אעשה היום הזה "ותאמר יחי אדוני המלך לעולם" בא הגמרא ואומרת איך בת שבע אישה גדולה וחכמה תגיד לשלמה יחי המלך דוד לעולם , הרי בן אדם מת בסופו  חוץ מעשרה שנכנסו חיים לגן עדן ויש בהם אנשים פשןטים הרי מצינו שבתיה בת פרעה הוציא את משה מן המים נכנסה חייה לגן עדן  אליעזר עבד אברהם נכנס חי לגן עדן ..אבל לא הגיעו לדרגות של אותם האנשים שמתו חיים כמו שמצינו בזמן משה רבינו שהגיע מיתתו אמר אחרי כל הגדולה והכבוד שאני ראיתי אני אמות אמר לו הקב"ה  מי גבר יחיה ולא יראה מוות  , מי גבר כאברהם מי גבר כיצחק מי גבר כיעקב שהם יסודי עולם ואפילו הכי מתו א"כ גם משה רבינו אמר לו משה הרי אני עליתי לשמיים דיברתי עם המלאכים ולקחתי מהם סודות ועוד אמר לו הקב"ה רב לך ...שבת שבע שבא לבקש יחיה אדוני דוד המלך לעולם איך אמרה ? תדע לך דוד אם אתה משאיר בן כמוך את לא נקרא מת אתה חי אבל אם תעבור המלוכה למישהו אחר ח"ו המצב לא טוב אבל עכשיו שהבטחת שהמלוכה תעבור לשלמה אמרה יחי דוד המלך לעולם ,  בן אדם שהשאיר אחרין צדיקים בעולם הזה לא נקרא מת אלא חי אם  כן הצדיק הזה שאנו עוסקים בו בהילולתו הוא ב"ה זכה כמו יעקב אבינו ליב' בנים ובנות השאיר שנים עשר שבטי  יה עדות לישראל שהן עדים שכולם קדושים שזכותם תעמוד לו ולמקום הזה יהי רצון שכל הדברים שנאמרו יהיו לע"נ ויבקש רחמים על אשתו , בניו ובנותיו , כלותיו וחתניו ונכדיו ועל כל עם ישראל והקהל  הקדוש ויביא משיח צדקנו במהרה בימנו אמן . 


הרה"ג הרב יצחק דהאן,  מנהל בית הדין הרבני בב"ש.


כבוד הרבנים הגדולים היושבים כאן ראשונה כל אחד לפי כבודו ומעלתו המשפחה היקרה והנכבדה קהל קדוש , אנחנו נמצאים כאן ביום – של הצדיק רבי מרדכי אביטן שהוא היה אפשר לומר  מהשרידים של של החכמים של התלמידים של רבי חיים שמעתי  עליו רבות שחבל שאינם אלא אנשים שעובדים חכמים גדולים שהיו חבל על דאבדין ולא מתכחין ועליהם אפשר לומר "איזהו בן העולם הבא ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה " (סנהדרין פח)  הגדרה של תלמיד חכם של אדם שהוא גדול בתורה זה אדם שלא מחזיק טיבותא לנפשיה היום רוב העולם, כל אחד מחזיק מעצמו אומר אני תלמיד חכם אני יודע ספר אז הוא מחשיב  את עצמו אבל, מזה גדולה מי הוא בן עולם הבא לא כתוב "איזהו בן העולם הבא-גאון גדול ומאריכין בתוארים מכאן ועד בכלל"  אלא כתוב "לא מחזיק טיבותא לנפשיה"

ההגדרה הנכונה לתלמיד חכם שהוא לא מחזיק טיבותא לעצמו הוא כלום! הוא אין! הוא אפס!-זה גדלות!

זה גדלות של תלמיד חכם שהוא לא מחזיק מעצמו שום דבר וזה היה המנוח עד יומו האחרון היה יושב בישיבה ולומד כמו כולם,נערים,זקנים,כולם! היה יושב איתם למרות שישב ולמד עם רבותיו תלמידי חכמים גדולים! למרות זאת, ישב בישיבה ולמד עד יומו האחרון. וזה הגדולה של המנוח שלנו שאנו עוסקים בכבודו וברוך ה' שהניח זרע בנים ובני בנים שכולם הולכים בדרך התורה והיראה וודאי שכאילו לומד מזה אורח חיים רבותי, אנו נמצאים בימי הספירה, בימי הספירה הגמרא ביבמות דף סט' מביאה אולי הזכירו "שנים עשר אלף זוגים היו תלמידים לרבי עקיבא" לא  כתוב עשרים וארבע אלף, וכולם  מתו בפרק אחד .. מתו כל יום שבע מאות שתבינו שבע מאות תלמידי חכמים גדולי עולם מתים בכל יום.

והעניין והיה כל העולם שומעים כל יום מתים מאות תלמידי חכמים .. עד שבא רבי עקיבא לאבותינו שבדרום ושנאה להם, נשארו חמישה תלמידים: אחד זה רבי מאיר שהלילה זה הפקידה שלו שזה ההילולה שלו , רבי שמעון, רבי יהודה , רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע חמישה תלמידים שהעמידו תורה בעולם אם לא היו החמישה תלמידים האלו הייתה תורה משתכחת מישראל אז רבי עקיבא בפס' שלמדנו "ואהבת לרעך כמוך" רש"י אומר זה כלל גדול בתורה כל התורה כולה מקופלת בשלוש מילים זה היה הדגל של רבי עקיבא אבל אם נתיחס לגמרא אחרת הגמרא בבא מציעא דף סב' מביאה דבר שלכאורה הוא סותר את הגמרא:"שנים שהיו הולכים בדרך ולאחד יש מים והמים מספיקים רק לאחד מי ישתה אותם? האם רק הוא או ששתיהם ישתו ושתיהם ימותו אבל לא יראו במות חברם הגמרא אומרת דבר נפלא שלא מתקבל גם דרש בן פתורא  שישתו שניהם וימותו שניהם,  בא וחולק עליו רבי עקיבא אותו רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך" ואומר "חייך קודמים לחיי חברך" תמיהה גולה אז מיישב אותה הרב משה --שהדבר תלוי במה יש מקרים שבהם החבר קודם ויש מקרים שבהם אתה קודם בענייני העולם הזה חברך קודם אבל בעניינים רוחניים של עולם הבא אתה קודם זה בעצם שתי אנשים שהולכים בלי מים, אין מים – אלא תורה.

אז מה שרבי עקיבא אומר: מים = תורה "חייך קודמים לחיי חברך" . למה גדול כיבוד הנשמה מכיבוד הגוף הנשמה של האדם קשה יותר לאבד אותה ולכן בענייני העולם הבא בן אדם צריך לעזור לעצמו ומכאן מובנת הסתירה בין הגמרות שהסברנו מורי ורבותי, אני אסיים באיזה רעיון, "ובאו ימי שנותינו בהם שבעים שנה" והיה קשה העניין למה כתבו ימי שנותינו בהם שבעים שנה היה מספיק לכתוב ימי שנותינו שבעים שנה מזה "בהם"? אלא מה הגמרא מביאה: "שלושה שותפין באדם אביו אמו והקב"ה" אביו נותן לו את הלובן את ,הגידים את, הציפורנים,עצמות האמא נותנת את האודם , דם, בשר  אבל הקב"ה נותן לו את הנשמה שהיא החשובה ביותר ולכן בשניהם אם תקחו את האות השניה של אבא זה ב' האות השניה של האמא זה מ' והאות השניה של ה' היא ה' וזה "בהם" אב אם וה' שם הויה ואם תעשו חישוב הגימטרייה של אב = שלוש ואם = ארבעים ושלוש והויה= עשרים ושש והכל ביחד נותן שבעים "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" וזה העניין רבותי בימים האלה כולנו צריכים להתחזק בעיקר בעניין של בן-אדם לחברו עניין של "ואהבת לרעך כמוך" לכאורה זה נראה פשוט אבל רבותי לאהוב אדם כתוב: "ואהבת לרעך כמוך אני ה'"למה כתב אני ה'? כדי ללמד שכמו שאת ה' צריך לאהוב בלי שום ספק בלי שום פניה בלי שום סיבה כך אנו צריכים לאהוב את החבר כמו שאנחנו אוהבים את ה' זה העניין של ההגדרה "ואהבת לרעך כמוך" וזה אנחנו צריכים רבותי בימים האלה להגביר לחזק יותר את העניין הזה של בן אדם לחברו ובודאי שהמנוח היה מיוחד בעניין הזה של בנאדם לחברו הייתה לו אהבת ישראל כזו ששה מאוד לתאר וברוך ה' הוא השריש את זה לבנים לבנות לנכדים העניין של אהבת ישראל זה דבר מאד גדול לכן יהי רצון שיעמוד המנוח הזה בתפילה על הבנים על הבנות על נכדים על משפחה ולכל הקהל הקדוש ושנזכה לגאולה קרובה בעגלא ובזמן קריב.

 

הרה"ג יורם הכהן שליט"א,  רב  שכונת רמות בבאר שבע. 

 

מורי ורבותי קהל קדוש ה' עליכם שתחיו,  כבוד הרבנים  כל אחד ואחד ככבודו  ואחרונים חביבים , ראשונים במעלתם משפחת אביטן כמו שדברו כולם, ימים הללו הם ימי תיקון בן אדם לחברו אנחנו קוראים את משניות אבות כדי לדעת הלכות דרך ארץ מכיוון שדרך ארץ קדמה לתורה והווי לדעת שברוך ה' המנוח היה גדול בתורה עמל בתורה כמו שקראנו השבת "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" מפרש רש"י אם תיהיו עמלים בתורה אבל צריך לדעת שהעולם לא עומד רק על התורה  אמרתי "עולם חסד יבנה" העולם נברא בחסד בעצם הבסיס לחסד מי  שיש בו תורה יש בו יראת שמים יש לו בודאי את מידת החסד זה מה שאומרת המשנה "תן לו משלו שאתה ושלך שלו" והנה זכה המנוח שקבורתו תיהיה ביום ההילולא של אורח חיים הקדוש יום ההילולא של הצדיק בגדול יום האחד עשר יום פטירתו של רבי מאיר ששמו היה רבי נהוראי רבי מאיר היה כינוי שלו שהיה מאיר עיניהם של חכמי ישראל לומר לך מן השמים גם מי שלא הכיר את המנוח הקב"ה מעיד עליו עדות נאמנה שהנה האזכרות, שלו וההילולות שלו עם חכמים. מורי ורבותי כמו שאמרתי שלא נהגו כבוד זה בזה זה היסוד הראשון של  העולם כי כל העולם בנוי על מידת החסד. מי שעושה חסד, מי שנותן, מי שמקיים, אזי בזכותו קיים העולם. מסופר בירושלמי על רבי עקיבא רבו של רבי מאיר בעל ההילולא שלנו היום, שיצא לקבץ לצורך הכנסת חתן וכלה, פעם הרבנים לא היו כמו היום, היום יש להם נהג עוזרת, מזכירה עד שהיית מגיע לרב הייתה יוצאת הנשמה פעם הרב היה הכל היה קונה מסדר מקבץ –הכל למה? כי הצניעות הייתה בהם. ורבי עקיבא שמי אנחנו מכירים יותר גדול מרבי עקיבא שאנחנו יודעים שכשמשה עלה לקבל את התורה ה' הראה לו את כל הרבנים לעתיד ואת כל החכמים ומדה אמר על רבי עקיבא "ראויה תורה להינתן על ידו" זאת אומרת-משה רבנו! הגדול ע"ה מעיד על רבי עקיבא שבידיו הייתה צריכה להינתן התורה. ורבי עקיבא יצא עם אדם למקביץ לצורך חתן וכלה , הגיעו לאיזה כפר ואמרו עם מי נתחיל, אמרו נתחיל עם העשיר של הכפר שאיך היו הסוחרים אומרים שהתחלה יהיה טוב שאם  התחלה טוב אז הכל טוב –אז הם החליטו ללכת אליו לפני שהספיקו לנקוש בדלת שמע רבי עקיבא מהדלת את הגביר אומר לבנו "לך תקנה לאמא פטרוזיליה"  הבן שואל אולי מחר והאבא עונה לו שנגמר ואמא צריכה את זה עכשיו שאל אותו הבן איזה פטרוזיליה לקנות? יש אחת בשקל ויש שתיים בשקל. אמר לו תקנה שתיים בשקל ואם תמצא שלוש בשקל אז תביא שלוש בשקל חשב לעצמו רבי עקיבא אחרי ששמע את זה אם הגביר קונה לעצמו פטרוזיליה בשתי של כמה יביא לנו? אמרו נעזוב אותו נתחיל עם מישהו אחר. הם עברו בכל הכפר עברו אחד ,אחד וכל אחד נתן מה שנתן וכשעמדו לצאת מהכפר כבר התפרסם העניין שהרב נמצא בעיר והגביר עמד בשדה מעדר ומסכל אבנים בפינה והוא רואה אותם עוברים והוא קרא אליהם שלום כבוד הרב מה כבודו עושה כאן אמרו לו רבי עקיבא באתי להעביר שיעור שואל אותו הגביר שמעתי שבאת לקבץ נדבות הרב אמר לו כן באתי לבקש כספים להכנסת כלה אז שאל אותו הגביר אז מדוע הרב לא נכנס לביתי? אז רבי עקיבא לא ענה לו את זה שהוא שמע את הבן שלו עם הפטרוזיליה אלא שינה קצת מישום דרכי שלום אמר להם הגביר שמעו אני קצת עסוק כרגע אבל כנסו לביתי ובקשו מאישתי שתביא לכם נטלה מלאה בדינרי זהב הם נכנסו לבית וביקשו מהגברת בעלך אמר שתביאי לנו נטלה של דינרי זהב, האשה נכנסה למחסנים הוציאה נטלת דינרי זהב ושאלה האם אמר שהנטלה תהיה גדושה או שתהיה ישרה עד הסף רבי עקיבא לא משקר ואמר לה הוא לא אמר דבר הוא אמר רק נטלת דינרי זהב אמרה להם אביא לכם גדושה שאם הוא רצה להביא לכם גדושה אז קיבלתם אבל אם אמר ישרה הנותר ממני ההפרש אני נותנת. יצאו החוצה והגביר שאל אותם קיבלתם את מבוקשכם? אמרו לו כן תודה רבה אבל האיש השני שהיה עם רבי עקיבא לא יכל להתאפק ושאל : תקשיב, הסיבה האמיתית שלא נכנסנו אליך הייתה שרבי עקיבא שמע אותך אומר לבן שלך לקנות פטרוזיליה בשלושה שקלים אז איך אתה שקונה פטרוזיליה בשלושה שקלים תורם להכנסת חתן וכלה נטלת דינרי זהב? ענה להם הגביר :"תן לו משלו שאתה ושלך שלו" ולא כתוב תן לו משלך כי הכל שלו! אמר להם הגביר הכסף שלי הוא לא שלי בורא עולם נתן לי אותו זה כמו בנק הפועלים זה טעות כולנו בנקים של הקב"ה רק שאנחנו בנקים לא חוקיים לנו אסור לגנוב הם מורשים אנחנו לא אמר להם הגביר זה לא כסף של זה פיקדון זה כסף של הקב"ה אז מה שהוא לא של הוא של הקב"ה הוא רוחני אני נותן לו ככל שצריך אבל כל מה שהוא צרכי שלי אני לוקח את המינימום למה? כי בעצם זה לא שלי זה הכל שלו לכן מורי ורבותי אנחנו למדים מזה חסד , מזה נתינה, מזה קיום של בן אדם לחברו, לכן רבותי שאנו נמצאים כאן בהזכרתו של הצדיק רבי מרדכי שכל כולו היה חסד שכל כולו היה תורה שכל כולו היה אהבת הבריות אבל ואני רוצה לומר את זה בפה מלא זה לא חכמה שאדם יהיה בעצמו כזה , החכמה היא לדעת גם להנחיל לילדים את אותה דרך. אומרת הגמרא על רבי שמעון בר יוחאי "ראיתי בני עליה והם מועטים" כך אומר רבי שמעון בר יוחאי , אם הם אלף אני ובני מהם אם הם חמש מאות אני ובני מהם אם הם מאה אני ובני מהם ואם הם שתים זה אני ובני"  שואלים רבותינו למה עצר רבי שמעון בשנים ? היה צריך לומר ואם הם אחד זה אני, אלא בא רשב"י זכותו תהא מגן וצינה על כולכם שאם זה רק בן עליה אחד אם זה רק הוא זה לא שווה, אם הוא לא הוא לא מצווה את זה לדור הבא אם הוא לא יודע להנחיל את זה לדור הבא אם הוא לא יודע להעביר את זה לבניו אחריו אז זה רק טוב ולא יותר מטוב כי מתי לתורה יש ערך מתי לחסד יש ערך –מתי שההורים יודעים החיל את לילדים שלהם למה אברהם אבינו נבחר להיות הדור הראשון מלמדים אותנו כבר מהגן מהילדות שלושה אבות אברהם יצחק ויעקב  פעם הזמינו אותי לתת שיחה למרצים בתנ"ך, שאלתי אותם שאלה פשוטה :"מי קבע שאברהם הוא האב הראשון אולי יצחק אולי יעקב?" ואם נשאל זאת את עצמנו לא תיהיה לרובנו תשובה כי ככה כתוב  כי ככה זה כי זה לא חשבון הבנק שלי זה לא מעניין אותי לא משנה לי מה תגיד על הכל אני אגיד בסדר אומרת לנו התורה, אברהם הוא האב הראשון כי האב הראשון הוא הורה "כי ידעתיו למען יצווה את בניו ואת ביתו אחריו"  כי מה התפקיד של אבא ושל אמא? התפקיד הוא להמשיך לחנך את הילדים באותה הדרך שהם מאמינים בה כי לעתיד מגלה לנו התורה למה בחרנו באברהם אבינו ליהיות ראשון האבות למה הוא ההורה? "כי ידעתיו למען יצווה לבניו ולביתו אחריו" מי שידע לחנך ואברהם אבינו לא למד בשום אוניברסיטה ושום כלום הוא ידע לחנך כי זה היה בשורש הנשמה שלו, אלה באמת האבות הקדושים והטהורים שיודעים לחנך את הילדים גם בלי תוארים בחינוך ולצערנו הרב כל מי שלומד חינוך אתה יודע שהוא לא  יודע לחנך אבל מי שהחינוך נמצא בשס"ה גידיו ורמ"ח אבריו יודע איך לחנך וזה עובר באופן טבעי. זכה המנוח עליו השלום רבי מרדכי אביטן לא רק שהיה גדול בתורה ,לא רק שהיה עמל בתורה לא רק שהוא היה אוהב את הבריות וגומל חסדים אלא גם לחנך את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט לשמור את דרך ה'. וזאת מורי ורבותי המעלה הגדולה לכן אנחנו רואים ברוך ה' שהשאיר אחריו בנים ובנות, העושים תורה ומצוות מאהבה ורצון מתוך צניעות מתוך "הצנע לכת עם אלוהיך" וזאת המעלה הגדולה. אז בודאי שאם ההילולא שלו חלה ביום ההילולא של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס אז לעניות דעתי כל מה שאנחנו עושים פה הוא לא צריך את זה הוא כל מה שהוא צריך קנה בעולם הזה אלא שאנחנו עושים את זה בשבילנו להזכיר לעצמנו מי היה רבי מרדכי להזכיר לבנים לבנות לכולנו כמה מדרכיו שניקח קצת ממעשיו להמשיך ולקיים אותם, יהי רצון שהמנוח יעמוד בתפילה היום יחד עם התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס ששניהם גדולים יעמדו בתפילה על הקהל הקדוש על כל אחינו בית ישראל שהקב"ה יגיד לצרותינו די ושיגאל אותנו לאהבה אחווה שלום ורעות שנזכה לבנין בית תפארתנו בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן


בן הרב  -  מאיר אביטן, הי"ו 

 

קהל קדוש ברשות היושבים ראשונה כל אחד ואחד לפי מעלתו,  ברשות אחי ואחיותי היושבים כאן .  במהלך השנה הזאתי לא מעט חשנו והרגשנו בחיסרונו של אבא , הוא היה הציר המרכזי של המשפחה ,  ואנו נשארנו עם חלל  העצום , אולי אנו מבינים במעט את  מה שלמדנו מתוך  המשנה "משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים, משמת בן אזי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים, משמת רבי בטלה הענווה ויראת החטא" וכך ממשיכה המשנה בכל אותם תנאים שכל אחד ואחד במיתתו  מה בטל.

רבותי מתברר  שבעצם כאשר גדול מישראל נפטר אז הציבור כולו חסר את אותם תכונות שהיו בנפטר ואותם תכונות שהקרין כלפי כולם, כלפי כל מי שיושב כאן,  זאת ההרגשה של כולנו משמת מו"ר אבי בטלה הענווה, הפשטות, הצניעות, החסד השקדנות ועוד אשר כבר הזכירו קודמי .


על הפסוק "ויחלום וסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" אומר המדרש:  אמר רבי אליעזר בשם יוסי בן זמרה הסולם הזה עומד בבאר שבע"  יש כאלו שזוכים לעלות בסולם אבל אבא לא רק זכה לעלות בסולם אלא גם העלה אחרים איתו בסולם, יש אנשים שעולים לבד ונשארים שם לבד ויש אחרים שמעלים על הסולם ומשאירים אותם לבד לעלות ויש כפי שאבי נהג גם לעלות אחרים על הסולם ולהמשיך ולהדריך אותם וללות אותם בסולם העלייה.

אבא  העלה לא רק תלמידי חכמים אלא כל אדם ואדם שפגש אותו בלימוד תורה , כל אדם אשר חפצה בתורה ואפילו נער הוא היה לוקח אותו עימו . בכל מקום שהייתה לו אפשרות. תלמידים צעירים כל אדם הוא  התיחס אליו ולקח  אותו לסולם . למרות שלפעמים אתה שואל מה אתה מעלה את זה לסולם? הוא לא ראוי?!  אבל אבא ראה בכל אדם את הכח הטמון בו והעלה את כולם בסולם,  יושבים פה לא מעט תלמידים שהוא אשר דחף ןהעלה אותם בסולם .


הרבה אמרו וגם כתבנו בפרקי זיכרון על  באבא ראינו  שבעצם כל התאריכים בהם נקבעו כיום פקודה  היו תאריכים  משמעותיים וכל תאריך מציין  משהו הקשור אישית לאבא ,  בכל תאריך ותאריך יש משהו האומר  על תכונותיו של אבא. ידוע  שיום פטירתו של צדיק הוא יום  תענית למעט הילולת רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס ,  אבל אם נתבונן  בימים  של אבא , הרי הימים הם ימי שמחה ולא ימי  עצב , אולם המיוחד בהם הוא צבע הלבן .

 התאריך הראשון הוא יום פטירתו ליל שבת – יום שמחה שמחת השבת בלבן וכך היינו בשבת לבושים בלבן מסביבו שרים לכה דודי בשמחה, מתענגים איתו בשירי שבת עד אשר יצאה נשמתו  בליל שבת .

בדומה לבניו של רבי מאיר שנפטרו בשבת וברוריה אשתו לא מגלה לרבי מאיר בכדי שיוכל להמשיך  בעונג השבת . גם אנו עם הקושי היינו צריכים להמשיך לשמור על עונג ושמחת השבת.

יום השלושים – חל בטו' באב יום שאין בו תחנון  והוא יום שמחה ועל יום זה אמר  רבן שמעון בן גמליאל:  לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו וכו'. ובנות ישראל יוצאות במחולות בכרמים וכו' (תענית פ"ד א'; כו'). גם יום בו לבושין בלבן .

ופקודת ההשנה - היום זה יד' אייר – יום הילולת רבי מאיר בעל הנס  שגם ביום זה  לא אומרים תחנון והוא יום שמחה .

רבי מאיר אותיות שמו "מאיר" הן אותיות "ארמי", ובגלל שיעקב היה אצל לבן הארמי הוא בא לתקן את לבן הארמי שהוא סוד הלובן העליון.


החכם מכל אדם קהלת אומר : בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קוהלת ט, ח) בר קפרא ור' יצחק בר קפרא אמרי אם בבגדים לבנים הכתוב מדבר כמה בגדים לבנים יש להם לאומות העולם?:, ואם בשמנים טובים הכתוב מדבר, כמה שמנים טובים יש לאומות העולם? הא אינו מדבר אלא במצוות ומעשים טובים ובתורה.

ר' יהודה הנשיא משלו משל למה הדבר דומה?  למלך שעשה סעודה וזימן אצלו אורחים., אמר להם: לכו ורחצו, וגהצו, וסכו,, ורחצו בגדיכם והתקינו עצמכם לסעודה, ולא קבע להם זמן אימתי יבאו לסעודה, והיו הפקחין מטיילין על פתח פלטין של מלך, אמרין: כלום פלטין של מלך חסר כלום?! הטיפשין שבהן לא השגיחו ולא הקפידו על דבר המלך, אמרו: שסופנו להרגיש בסעודת המלך, כלום יש סעודה שאין בה הטרח?! וחברה אלו לאלו, והלך הסייד לסידו, ויוצר לטיטו, נפח לפחמו, כובס לבית המשרה שלו, פתאום, אמר המלך: יבואו הכל לסעודה! מהרום אלו באו בכבודם, ואלו באו בניוולם., שמח המלך על הפקחין, שקיימו דברו של מלך.  ולא עוד, אלא שכבדו פלטין של מלך וכעס על הטפשין שלא קיימו דבר המלך ....

כך בכל עת יהיו בגדיך לבנים, מן העבירות.. ושמן על ראשך אל יחסר, ממצוות ומעשים טובים, תני, ושוב יום אחד לפני מיתתך, שאלו תלמידיו את אמרין ליה: רבי, וכי אדם יודע אימתי הוא מת שיעשה תשובה?!, ישוב היום, שמא ימות למחר של אחריו, אמר להם: לא כל שכן ישוב היום  ונמצאו כל ימיו בתשובה לכך נאמר: בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

כך היה אבא כל ימיו היו לבנים – בכל עת היה עוסק במצוות , בחסד ובלימוד תורה , כשפגשתי אנשים וכשא דיברתי על אבי הם אמרו זה הזקן עם הספר ביד , אכן "הסמל המסחרי " שלו כל הזמן הספר ביד מעולם לא ביטל רגע מלימוד תורה ומצוות.


במידה שאדם מודד כך מודדין לו ואכן הקב"ה גמל עם אבי בדרך שהוא גמל עמו , יום פקודת השנה ביום הילולת רבי מאיר , קהל קדוש בכדי להבין את הצירוף המדהים הזה עלינו להבין קודם אבא היה מקיים  את ההילולא של רבי מאיר בעל הנס, מעולם לא הפסיד! גם בימים הקשים הוא דאג שזאת ההילולא היחידה ביותר שהוא דאג שתתקים בבית וכל מה שצריך אפילו בימים האחרונים שזה היה קשה הוא דאג לכל אחד ולכל דבר לכל העניינים מסביב,  לדאוג שיהיה פייטן לדאוג שיהיה מי שישיר תמיד הקפיד על ההילולא  וכך הקב"ה סוגר מעגל ומזכה את אבא שיום האחד עשרה חודש לפטירתו יוצא ביום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס.


קהל קדוש הילולא של צדיק היא לא רק עריכת סעודות או שירות ותשבחות או הדלקת נרות אלא העיקר הוא ללמוד מתורתו , לדבוק במעשיו ואת זה אבא הקפיד ללמוד מרבי מאיר בעל הנס מי שמכיר את מו"ר אבי ומכיר את  התכונות של רבי מאיר בעל הנס הרי חד הם .

 

 

לימוד המשנה 

אנחנו יודעים שרבי מאיר בעל הנס היה מיסד המשנה משנת רבי עקיבא משנת רבי מאיר נזכרת כ400  פעמים במשנה, אבא למד משנה בלי הפסקה, את לימוד המשנה בשבת על הסדר  התחיל כמעט לפני ארבעים  שנה בסדר קבוע. התמיד כל שבת ושבת  והיה לומד את המשנה (על שיטתו בלימוד המשנה עיינו בפרק שיטתו הלימודית ) וברוך ה' גם השיעור משניות הזה מתקיים עד היום ולא מפסיק וממשיך  בקהילה שלי את  המנהג של אבא לקחנו .


חריפותו בתורה 

גדולות של רבי מאיר ידועה ולמה לא נפסקה הלכה כמותו מפני שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו שהוא אומר על טהור טמא, ומראה לו פנים ועל טהור טמא ומראה לו פנים , חכמים לא יכלו להבין  את חריפותו  של רבי מאיר .

רואים שההלכה לפי רבי מאיר בגלל החריפות שלו ויכולתו לעמוד על דעתו,  מי שפגש את אבא בלימוד תורה ונמצאים כאן  אנשים שיכולים לספר לנו על אודות החריפות שלו בלימוד תורה, היא לא הייתה פשוטה, היא הייתה ברמות כאלה שלא יכולנו להבינה , יתרה מזאת מי שהכיר את רבי חיים שושנה זצ"ל שאבא היה מבחינתו כרב גדול ומי שראה את שניהם  יושבים ולומדים ביחד אי אפשר לעמוד במחיצם שני מלאכי אלוקים ואש יוקדת וכשרבי  חיים שושנה זצ"ל  הלך לעולמו,  אבא היה כאילו אבד עולמו,אני לא יודע בדיוק להסביר את זה אבל היה להם את אותו לימוד של ריש לקיש ורבי יוחנן מי שמכיר את הסיפור צורת הלימוד והחריפות .

 

תורה ומלאכה 

 גם למד מרבי מאיר את עניין המלאכה  בנושא של מלאכה גם אנחנו יודעים כאן "יפה תורה עם דרך ארץ יגיעת שניהם משכחת עוון וכל תורה שאין עימה מלאכה.." וידוע על רבי מאיר שעבודתו הייתה משולבת לא רק בלימוד תורה  אלא גם בעבודה שהיה סופר סת"ם  ורבי מאיר היה כותב והיה מרוויח ג' סלעים בשבוע אחד אכל ושתה אחד התלבש ואחד אסף צדקה אותם ענינים  הקפיד אבי ושלמד מרבי מאיר מצדד בקיום מלאכה אותו דבר היה גם אבא והזכירו פה קודמי הייתה המלאכה חלק מהלימוד חלק מהעשייה שלו תוך כדי שהוא למד תורה ותוך כדי שהוא היה  במכולת את שתיהם ביחד הוא שילב רבים לא עלתה בידם אבל אבא עלתה בידו לשלב מלאכה עם לימוד תורה .

וכן פרנסתו  לא עשה מזה עושר אלא בחלק אכל ושתה בחלק התלבש ובחלק נתן לצדקה .


ארץ ישראל 

יש עוד לא מעט מהעניינים הקשורים בין רבי מאיר לאבא זצ"ל  והם מופיעים בחיבור שיחלקנו היום אבל נתייחס לעוד נושא -  ארץ ישראל ידוע  שרבי מאיר מראה חשיבות לארץ ישראל היה אומר רבי מאיר "כל היושב בארץ ישראל הארץ מכפרת עליו"  אמרתו המפורסמת  "כל הדר בארץ ישראל וקורא קריאת שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקודש  הרי הוא בן עולם הבא"  אבא כל מקום שהיה הולך היה הולך לארץ ישראל כשהיינו בבית היה כל הזמן אומר לנו המקום בו אנו הולכים זה המקום של אברהם  אבינו שהיה הולך והולך לכל מקום - הקדושה הייתה טבועה בו מאותה מידה שלמד מרבי מאיר בעל הנס ואכן מידת אהבה לארץ ישראל יודועה אצל חכמי מרוקו באהבה המיוחדת לארץ .


ונסיים בדבריו של רבי מאיר שגם את זה אבא למד וקיים מרבי מאיר  אדם נפטר מה הוא לוקח איתו מהעולם הזה?  היה אומר רבי מאיר "איזהו הוא עשיר? כל שיש לו נחת רוח מעשרו " כן אמרו כשאדם בא לעולם ידיו קפוצות כלומר זה אומר כל העולם שלי וכנשפטר מהעולם ידיו פשוטות כלומר לא נחלתי מן העולם הזה כלום"  כך היו ימיו האחרונים של אבא הוא לא לקח מן העולם הזה כלום הוא רק לקח תורה ומצוות עמו .

ונסיים בזה  שהלימוד שאנחנו עוסקים כאן יהיה  לעילוי נשמת אבא שיהיה לרצון ולזכר מו"ר מרדכי בר רחל זצ"ל ותשים מחיצתו במחיצת הצדיקים ונשמתו בטוב תתעדן בטוב הצפון לצדיקים ויהיה מליץ יושר לאשתו לבניו ולבנותיו לכלותיו וחתניו נכדיו וניניו ובכלל לכל מוקירי ואנשי הקהילה בעיר .   


 

בן הרב – ציון אביטן 

קהל קדוש מכובדים יקרים ומשפחה אהובה

חלפה שנה והזמן לא עצר מלכת ואנו כאן ניצבים הערב לציין אחד עשר חודשים למותו של אבא.

העולם כמנהגו נוהג ואנו חשים את החלל הריק שנותר עם הסתלקותו מעימנו.

כלפי חוץ הכל נראה כשיגרה כי החיים ממשיכים, ואולם בתוכנו בימים ובלילות, הדמעות חונקות את גרונינו וממשיכות לזלוג, והגעגועים צובטים את ליבנו, כשההכרה חודרת למחשבותינו עד כמה המוות הוא סופי ושוב לא נוכל לראות אותך ולא נשמע את קולך...

הכאב הוא גדול ועצום אבא. הפרידה ממך היא כל כך חדה כמו סכין מנתחים, ואין חזרה...

הרמב"ם אומר "אל תבכו למת ואל תנודו לו" שאין הבכי על המת עיקר.

אף דוד המלך אמר על מות בנו מבת שבע "ועתה מת ולמה זה איני צם, האוכל להשיבו עוד? אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי..."

הרעיון הפשוט שהמוות הוא בבחינת מנהגו של עולם ואין לאחר המיתה דבר שהאדם יכול לעשות, ולכן על המוות עצמו אין לבכות, הבכי הוא על האבידה הגדולה"

 ואנו המשפחה וכל החברים איבדנו אבדה גדולה, אבא אתה היית המנהיג הרוחני שלנו ועתה נותרנו כעדר ללא רועה, איננו יודעים במי להיוועץ כיצד לנהוג בימי חול שבת וחגים...

רבים מחברים למדו מפיך תורה, חוכמה ומוסר וידענו כיצד תפילותיך חצבו להבות ובקעו שערי שמים, ועתה נותרנו ללא האפשרות לבוא לבקש ממך, תתפלל בעדנו. אך, בטוחני כי במקום שאתה נמצא התפילה והרחמים למרום קרובים יותר.

הזמן אינו מהכהה את הכאב והאבדה. ואולם אנו מוצאים נחמה בדברי השבח והרוממות שאנו שומעים מפי רבים ממוקריך, ולא מעטים מספרים לנו, כיצד ראו אותך בחלומם והינך נגלה להם בחלום כמלאך משמים וכל זאת רק מחזק את התחושה וההחמצה.

התחושה כי גדול ועניו היית בחייך. וההחמצה על כי לא ינקנו מספיק מידיעותיך המופלגות, ומהעושר הרוחני שהתברכת בו. היית לנו כל כך מובן מאליו שחשבנו שכך יהיה נלעד והיום אנו מבינים איזו אבידה אבדה לנו.

בכל ימי חייך דאגת לשלמות המשפחה וביום אתה יכול להיות גאה ושמח בשבט שהותרת להמשך שמך על פני האדמה וכולנו מכבדים ומוקירים זכרך בליבנו ומשתדלים לקיים את צוואתך, בשמירה על שלמות המשפחה. כולם יודעים כיצד היית איש תמים ענו וצדיק גדול.

עסקת ימים ולילות בלימוד התורה, לימוד התורה היה לחם חוקו של אבא והוא עשה זאת באהבה רבה, בתמימות ובביטול גמור של יצר הרע, אבא עבד את בוראו ביראת שמים בשמחה אמיתית ובאהבה רבה.

אבא היה צנוע ופרש מכל סממן של יוהרה, למרות בקיאותו הרבה וכישורו הלימודי שהיה חריף בנגלה ובנסתר, מעולם לא פורסם על נס שנעשה לאחרים על ידי אבא אבל למעטים ולנו במשפחה, ידענו כי בזכותו לא מעט דבר על טבעיים התרחשו לנו ולאחרים וזאת בזכות אבא. ועל כל זאת אנו מציירים, כי חלפה שנה וחסרו לנו הרבה דברים. חסרו לנו המפגשים במוצאי שבתות כשכל המשפחה באה לומר שלום ולבל בירכתך. חסרה לנו נוכחותך בחגים שהקפדת לשמור מאוד חסרה לנו נוכחותך בשבתות השיעור במשניות והדגה מים ראשון של האחיות ביכן תעשו את השבת ועתה...?!

חסרה לנו הנוכחות שלך בנסיעות לירושלים בתשעה באב והעלייה למירון בלג' בעומר שכל כך אהבת.

לא מזמן חגגנו את חג הפסח וחסרת לנו, חסרת לנו בהכנת החרוסת, חסר לנו החיוך בליל הסדר כשראית את כל המשפחה סביב השולחן, חסר לנו תרגום ההגדה וכל זאת  ועוד

חסרה לנו תחושת הביטחון שנסכת עלינו בקיומך כי ידענו כי תפילותיך נגעו בשערי שמים .

חז"ל אומרים "שאין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודשים שזה אורך זמן הזיכרון, כפי שמופיע בגמרא במסכת ברכות (נח' :) "אמר רב אין המת משתכח מהלב אלא לאחר שנים עשר חודשים שנאמר ע"י דוד המלך בתהילים "נשכחת כמת מלב, הייתי ככלי אובד".

על פי הגמרא בפר אלו מציאות לאחר שנים עשר חודשים יש יאוש של הבעלים מהחפץ שאיבדו,כדברי הגמרא, מי שמצא כלי חייב להכריז שלושה רגלים ולאחר כך,אין צורך להכריז כי הבעלים התייאשו וכך גם לגבי המת, ולכן דיני אבלות תוקפם לכל היותר שנים עשר חודש..."

אבא יקר, עברו אחד עשר חודשים וכלום ביקשו את סליחתך ועתה שוב אנו מבקשים לפני הקהל הקדוש את סליחתך אם פגענו בך ואם החסרנו ממך דבר, גם אם לא יכולנו להראות זאת, כל שעשינו היה באהבה ומתוך דאגה לשלומך.

הערב אנו מתייחדים עם זכרך והיום הוא גם יום לציון הילולת רבי מאיר בעל הנס וכולנו יודעים וזוכרים כיצד אבא נהג במשך כל חייו לציין ולחגוג את ההילולה ולא פסח עליה אף לא שנה אחת , והערב  אנו מציינים את עלייתך למרום וגם את ההילולה של רבי מאיר בעל הנס שכל כך אהבת וכיבדת ובודאי אין זה יד המקרה!

הל קדוש כולכם יודעים כי אבא נקבר בצמידות לחברו ורבו הטוב ביותר, הצדיק רבי חיים שושנה, הם היו רובים בחייהם כאהבת דוד ויהונתן. כל חייהם עמלו יחד בלימוד התורה, ומי שראה את שניהם עוסקים בלימוד תורה, המראה היה כשני מלאכים ואש יוקדת, ואכן השגחת הבורא דאגה שגם במיתתם לא נפרדו ובדרכים זרות ונפתלות אבא זכה בסמיכות ובצמידות רבה ליד אהובו ורבו, ר' חיים שושנה זצ"ל, ביחד עימם קבור גם חברם הטוב שהיה שותף להם במעשה במרכבה החתונה ובלימוד הנגלה והנסתר היה רבי מנחם גבאי.

זיכרונם לברכה.

לפני כשנה בחודש, אמרתי מסי דברים על אבא, ואז ביקשתי לציין שתי תכונות מיוחדות ממכלול המעשים והמיוחדות של אבא דברתי על לימוד התורה והענווה שאפיינו את אבא והערב אני רוצה להוסיף נדבך. אבא דאג מאד וידע כיצד לשמור ולקיים את המצוות המיוחדות לכל חג וחג, באהבה רבה.

החל מחגי תשרי כאשר לא מעט פעמים שאלתי את עצמי למה ההתרגשות הרבה שאבא גילה לקראת חגי תשרי, הלא כל השנה הקפיד על מצוות ה' קטנה כגדולה ובכל זאת כשחגי תשרי היו בפתח ראית תכונה מיוחדת של השכמה רבה יותר לקראת סליחות. ההתרגשות בביהכנ"ס בראש השנה וביום כיפור, והנהירה אפילו בערוב ימיו אחרי יום מצוות סוכה. ואף אחר הדלקת נרות בשמן זית ובמנורה מיוחדת  בחנוכה. ריאת המגילה בדבקות רבה בפורים, הסדר המיוחד שנהג לערוך בטו' בשבט. וההכנות הרבות וההתנהגות המיוחדת לקראת חג הפסח וריאת ההגדה עם תרגום, ההזדכות לראת חג השבועות ועוד. וכל זאת חסר לנו השנה.

מצווה נוספת שאבא הקפיד לשמור בכל נפשו הייתה שמירת השבת ידוע לנו כי לעם ישראל יש שלוש אותות והם הסממנים והסימנים לכך שאנו יהודים:

אות הראשון-אות התפילין כמו שכתוב "וקשרתם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך"

אות השני-אות הברית, ברית מילה כמו שכתוב "ונמלתם את בשר עורלתכם, והיה לאות ברית ביני וביניכם..."

והאות השלישי-אות שבת-ודש כמו שכתוב "את שבתותי תשמורו כי היא אות ביני וביניכם"

ועוד על השבת , בבראשית רבה (יא') נאמר, תני רבי שמעון סר יוחאי: אמרה שבת לפני הקב"ה" ריבונו של עולם לכולם יש בן זוג ולי אין בן זוג!" אמר לה הקב"ה כנסת יראל היא בן זוגך" ואבא יד והעריך את המחויבות שלו כחלק מכנסת ישראל. אבא דאג מיום ראשון בשבוע להזכיר ולהתכונן לקראת שבת ,חכמינו זכרונם לברכה אמרו "שכולה שבת כנגד כל המצוות"

ואבא גם שמר על כל המצוות וגם שמר מאוד את השבת. אבא ידע כיצד לענג ולהתענג מהשבת, בלימוד תורה ועוד אף דאג לא לדבר דברים בטלים, דברי חול, וזכורני כאשר לפעמים בארוחת השבת שוחחנו האחים בנושאים שלא קשורים לשבת מיד ביקש אבא להפסיק כי הדבר אסור בשבת לא ר במעשה גם במחשבה ודיבור.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלא מצרים , רבי נחמן בר יצחק אמר אף ניצול משיעבוד מלכויות , אמר רבי יהודה כל המענג את השבת נותנים לו משאלות ליבו, כדי שיוכל למלא חפצו מכל עונג שירצה." ואבא עינג והתענג מהשבת עם יומו האחרון.

אבא היקר אילו ראית את כל ההמונים שבאו לכבודך בשבעה ,בחודש,ובמשך כל השנה ודאי היית מאושר! כי איש של הכנסת אורחים היית כל חייך וכך גם זכית במותך. בשמך ובשם כל המשפחה אני מבקש להודות לאנשים הטובים שהכנסת ושכיבדו את זיכרך במשך כל השנה תודה, לכולם. נוח בשלום אבא, מלאכים יסובבוך.


ד"ר עמרם מליץ הי"ו 


... חג השבועות לפי חז"ל נקרא ראש השנה התורה קובעת פה על פירות האילן צריך לזכור שמי שרוצה ללבל חיי תורה צריך לזכור שה' ציווה להביא עומר ביכורים מהאילן לה' ולהסתכל בעומר בצנצנת של המן ולדעת שהפרה שזה האוכל שלה מקבלת אותו בלי עמל ואז בנאדם ידע שככל שבנאדם יבטח יותר בה' הוא יזכה לאכול מהעומר של המן שהספיקה לכל גולגולת לא משנה מי אם הוא גדול או קטן ובתנאי שהחיים שלו יהיו חיי תורה. זכה רבי מרדכי שתורתו הייתה מפיצה אור תראו כמה נמצאים כאן היום תראו כמה באו לשמוע עליו כמה זכה שאנשים יבואו לשמוע תורה לכבודו כך שבעזרת ה' שנתפלל כולנו שכל המשך דורותיו ימשיך בדרכו וזאת בעצם וכך חכמים אומרים אלה תולדותיהם של צדיקים ורבנים על מעשים טובים שעשו שנזכה כולנו בעזרת ה' לביאת משיח דוד במהרה בימינו אמן.


 

 

הרב שיטרית  הי"ו – כולל נתיב השבים 

ברשות החכמים המכובדים הגדולים כל אחד לפי מעלתו וכבודו ברשות תלמידי חכמים קהל קדוש משפחה יהי רצון דברי תורה שנאמר יהיו לנוחת הרב הצדיק הגדול רבי מרדכי בר רחל שהיום יום ה11 חודש שלו תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.   רבותי המנוח הצדיק זכינו יחד ללמוד בישיבה בערוב ימיו, השנים האחרונות ,  והתפעלנו מאד מאהבת תורה שהייתה לו אפילו בגיל מבוגר, שהוא ברוך ה' כל ימיו למד תורה ולעת זקנותו יכול היה ללכת ולנוח אבל הוא אמר התורה זה החיים שלי . וכן אפילו שהיה קשה לו לבוא,  התמסר לבוא לישיבה והיה לומד בתמידות בהתלהבות והיה מראה לנו דוגמה מה זה אהבת התורה.   זה קשור לפרשת השבוע "אם בחוקותי תלכו ואם את מצוותי תשמורו ועשיתם אותם ונתתי גשמכם בעיתם וכו.." אומר רש"י הקדוש במה תלויה כל הברכה? "אם בחוקותי תלכו"- שתהיו עמלים בתורה! לא רק המצוות רבותי יש הרבה אנשים ברוך ה' מקיימים מצוות אשריהם מה טוב חלקם,  מצוות זה דבר גדול, אבל צריך לדעת שתורה זה האור הגדול,  "כי נר מצווה ותורה אור" המצוה זה נר, נר הוא זמני אבל האור הגדול שזה לנצח נצחים זה התורה הקדושה ולכן התורה אומרת שהכל תלוי ב "אם בחוקותי תלכו" שתהיו עמלים בתורה, והייתה לי שאלה רבותי, שאם זאת כוונת התורה, למה היא לא כתבה זאת בפירוש?

מסבירים זאת ע"י משל: היה אדם שהלך בדרך נכנס בתוך יער והלך לאיבוד אז הוא מחפש את הדרך החוצה, ואין לו  מים, אוכל, שום דבר. והוא הולך להתעלף ולמרבה מזלו הוא רואה בנין, אם יש בנין יש אנשים אם יש אנשים יש אוכל. ובשארית כוחותיו הלך לנקוש בדלת אבל לא עונים לא פעם ראשונה שניה שלישית לא עונים, הוא טיפס לחלון וראה מחזה מדהים, אולם גדול הומה אדם וכולם אוכלים ושותים ויושבים על כיסא מיוחד. ואז הוא חושב לעצמו למה אני לא אחד מהם? הם מתענגים אוכלים שותים ואני נודד בדרך עיף רעב, תוך כדי שהוא חושב הוא שומע צלצול פעמון ונכנסים עוזרים שלוקחים את האנשים החוצה על כיסא גלגלים, מסתבר שכולם שם נכים שמתארחים שם, מיד אמר ברוך ה' שאני לא אחד מהם.  אומרת התורה, "אם בחוקותי תלכו" זה לא חכמה ללמוד בישיבה, ללמוד בשלחן,  החכמה היא איך אתה הולך אח"כ, האם אתה יכול ללכת בכוחות עצמך-או שאתה צריך שיוליכו אותך?! אומרת התורה שהתורה שלנו זה לא רק שאתה יושב ולומד בישיבה,  כשהספר לפניך זה גם כשאתה ב"סופר" או ב"בנק"  ויש לך זמן פנוי תלמד, אתה נוסע מבאר שבע לירושלים מה תעשה כל הנסיעה? תלמד! אתה יודע כמה משניות אתה יכול לסיים? ועל זה כתוב עמלים בתורה! למה לא כתבה התורה במפורש? כי כל אחד יכול לפרש את זה כרצונו "אני לומד שעה, זה בשבילי עמל" בגלל זה היא כתבה "אם בחוקותי תלכו" בכל מקום שאתה הולך בו.  אבל אם אתה הולך בדרך ומתעסק בענייני העולם הזה אתה לא מקיים את הפסוק.  ואני רוצה לומר על המנוח הצדיק,  ראינו אצל רבי מרדכי עמל בתורה, שהוא היה מוכר במכולת ,  אנשים מספרים שהיה לומד בין כל  קליינט לקליינט למה? כי הוא הרגיש שהתורה זה החיים שלו הוא לא הרגיש שהוא בא לעולם לחומריות, הוא הרגיש שהוא בא לחיי נצח,  וזה מה שאומר התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס שהלילה ההילולה שלו זכותו תגן עלי ועליכם אמן הווי ממעט בעסק,ועסוק בתורה! יש מצווה להתעסק "וברכתיך במעשה ידיך" אבל אל תהיה יותר מידי שקוע בעסק,  לא באת לעולם בשביל עסק באת בשביל דבר רוחני.  שזה התורה וזה המנוח קיים בכל רמ"ח אביריו ושס"ה גידיו, גם כשהיה בעסק מחשבתו הייתה בתורה, ולכן כשהייתה שבת שכולה רוח,  אז את  כל השבת הוא מילא בתורה,  התפלל בנץ ואחרי זה שיעור משניות עם מורנו ורבינו הרב חיים שושנה זצוק"ל ואח"כ כל היום בלימוד תורה, זה יראה שכל המטרה שלו זה תורה וגם בכל המועדים והחגים היה עניין של תורה. ואת זה ראינו רבותי בישיבה בנתיב השבים, כשלמדנו ביחד ראינו, איך הוא הראשון הזקן מכולם כבר בן תשעים,  למה הוא בא לפני כולם? כי הוא רצה תורה, וכל כך חשקה נפשו בתורה מרוב שלא יכל לבוא בכוחות עצמו סידרו לו מונית הלוך חזור, וכל הילדים ראו את התמסרותו לתורה לכן סידרו לו מונית הלוך וחזור. וזה רבותי המסר שאנחנו צריכים לצאת מפה , צריך להתחזק באמונה כשהוא שומע דברים כאלו צריך לדעת יש בורא ומה בורא עולם רוצה מאיתנו להתחזק בתורה וזה התשובה למצב שבו אנו נמצאים אנחנו שואלים מה יהיה באשקלון נופל קסאם אני גר בנתיבות גם שם נופל קסאם אומרים שעוד מעט יגיעו תל אביב מה יהיה אומר הקב"ה "לו עמי שומע לי ישראל בדברי יהלכו כמעט אויביהם אכניע " מזה כמעט? כמעט זה שניה אחת בשביל בורא עולם לא צריך יותר ראינו מה עושה ציקלון אחד ה' אומר כמעט-ברגע אחד אני יכול להשמיד את האויבים שלכם זה רק תלוי בכם "לו עמי שומע לי..." זה תלוי בנו רבותי נלמד מהמנוח הצדיק לדבוק בתורה לעמול בתורה. כשיהודי פוגש את חבר שלו ברחוב לא ישאל אותו מה היה בחדשות אלא נישאל אותו בדברי הלכה ישאל אותו לפירוש פס' בדברי תורה זה יביא לנו את הגאולה ע"י לימוד תורה ברבים, לא רק בישיבות גם ברחוב צריך לדבר ברי תורה ואז הקב"ה יראה שאהובה עלינו התורה וירחם עלינו. יהי רצון שזכות המנוח תעמוד לנו למשפחה לכל הקהל הקדוש שנתחזק בתורה נתחזק באמונה ובעזרת ה' נזכה לגאולה שלמה בקרוב אמן .


רבי שלמה גור  הי"ו 


קהל קדוש רבנים אני רוצה רק להגיד רעיון קצר בדקות ספורות שיוכלו לאפיין את הדמות המאוד המיוחדת של הצדיק שאנו עוסקים בכבודו שלקוחה מפרשת השבוע שקראנו אתמול, אנחנו קוראים  את העניין של השמיטה שמצטרפת ליובל ואז כתוב : "ועשיתם את חוקותי" ואנחנו מתקשרים עם זה לפרשה הבאה בחוקותי ועשיתם את חוקותי וכו... ואז "ואסף התבואה משש שנים" במילים אחרות :  אל תדאגו אם תעשו את המצוות שלי ובפרט את השמיטה היובל הרי שפע משמים יבוא לפי דרגת האמונה של כל אחד ואחד ומה הכוונה? כתוב שמה "ואכלתם לשובע" מפרש רש"י אף בתוך המעיים תהיה תורתך במילים אחרות אומר לנו כאן רש"י שהברכה תשרה גם במעיים של האדם, במילים אחרות התבואה והיבול יתברכו באיכות שלהם כל כך שלא יצטרכו לאכול מנות רבות כי המעיים כבר יכילו את הכל . אז מתבקשת כאן שאלה אם כך לאחר הברכה המיוחדת הזאת שתשרה במעיים ושלא צריך הרבה תבואה כי המעיים התברכו בתבואה המצויה ממילא אז בשביל מה כתוב "ועשיתם לשלוש השנים" למה צריך שיהיה לי כתוב והתבואה תצמח לשלוש שנים מספיק  אם תהיה תבואה מרובה של שלוש שנים, אם  היא תהיה כרוחה בעבודה מרובה אז מה הברכה פה?! ועוד כשממילא יש ברכה בתבואה. מעתה אם כן בא הספורנו ומביא לנו פירוש נפלא לעניין הוא אומר כך הברכה הראשונה שמברכת את המעיים היא אותה ברכה המיועדת לאנשים שיש להם אמונה וביטחון בה' מי שמאמין בקב"ה לא צריך לדאוג לכל השנים, הוא יאכל במעיים ומה שיואכל יהיה לו מספיק ויהיה לו מצוין. אבל אותם אנשים שחקנים שאומרים מה נאכל? הרי שלוש שנים יש לנו שמיטה ויובל אז מה נאכל? אלה אומר להם הקב"ה לכם אני אראה את הברכה בקציר שתראו אבל בגלל השאלה שלכם תצטרכו לעבוד קשה בשביל זה. וזה מתקשר לגודל האמונה של הצדיק שהיה באמת אות ומופת לאמונה טבעית נקייה זכה טהורה ושהשפע בא לו משמיים לו ולבני משפחתו לא היה צריך לדאוג משום שהאמונה הייתה מלאה הייתה אמיתית זכה וטהורה ולכן אצלו באמת הברכה שרתה , שרש"י מפרש תהיה שרויה גם במעיים וגם במזון. הוא לא צריך הוא לא שואל מה נאכל ומה נשתה הוא לא צריך עמל ביבול אז יהי רצון שביום הזה נוכל כולנו להתחזק באמונה ובביטחון.